3 1 י : 0 האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה תוכן הענינים: קבלת החלטות תוך הכרת המגבלות אמיתי עציונו מי מפחד מפיתוח לומדה אמנון שבו פיתוח מערכות מבוססות ידע: ארגון מחדש של מחזור החיים של פיתוח מערכה ג'. ר. וויצל, ל. קרשברג מוכוון אובייקט - במה יוכל לעזור לך? מייקל ד. מייליקין אספקטים חברתיים של מיחשוב לוטה ביילין המשתמשים מתבקשים לשפוט את מערכות המידע ג'ף מואוד חידושים טכנולוגיים ואחריותו של מנהל ענ"א בארגון עמירם שור 17 24 28 17 41 תמונת השער: פרחים בגן הפסלים של מוזיאון ישראל, בירושלים ביצוע: יוסי מגיל איקבאנה צולום: רוני נעמן אנ 030 א195 עורכת ראשית: בת-עמי סדן עורכת: אלינער רבין מערכת: רוני בריזון אליהו הכהן מיכאל חנני צבי יואי שאול לביא מזכירת המערכת: רותי קופרמן מתרגמים: תמר אלמוג, אירית ארב יעקב מיטב כתובת המערכת: איל"א ת.ד 919 כפר המכביה 52109 טל. 03-715770 03-715772 משרדי איל"א בירושלים: ת.ד. 13009 טל. 02-420257 02-415032 פרסום: יצחק שלזינגר טל. 03-9248064 03-5616879 דפוס "חרקל" בע"מ, ת"א כל הזכויות שמורות המודעות על אחריות המפרסמים בלבד קבלת החלטות תוך הכרת המגבלות תהליך קבלת החלטות בשנות התשעים יהיה יותר בגדר אמנות ופחות בגדר מדע מכפי שהוא היום. לא זו בלבדר שהעולם נעשה מורכב יותר ואי הוודאות עולה בקצב גובר והולך, אלא שהמודלים הקיימים של קבלת החלטות אינם עומדים במבחן. ויש לצפות שכשל זה ילך ויגבר אף הוא. מי מפחד מפיתוח לומדה? המאמר עוסק בניתוח של התהליכים השונים בפיתוח לומדה, | ההשלכות החינוכיות, הבלכליות והחברתיות של הנושא וכן מזכיר היבטים הקשורים לארץ. המאמר מציע דרך מסוימת לפיתוח לומדה, ולחיזוק הטענה. מוצג הפרויקט שזכה בפרס איל"א 1989. הפרויקט מוצג בהרחבה כיוון שרק כך ניתן להסביר באופן מוחשי את הרעיונות של מחולל לומדה ייעודי וסביבות פיתוח חדשות המאפשרות באופן אינטגרלי חילול, תיכנות ועבודה ב"וופוגט6 מ6שזספ- תט, מועשה חושב -- ברך ויז גליון 2 = אפריל 1990 6 אויר תשי"ן 6 א ץ 0 4580014110 :)אוה אמק או ]וא :או ₪ האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמצוה מוכוון אובייקט - במה יובל לעזור לך? טכנולוגיות רבות נראות, או מתיימרות היות. מוכווטות אובייקט. יש בנמצא שפות, מערכות הפעלה, מימשקי משתמש ומסדי נתונים מוכווני אובייקט. קיימות סביבות חדשות שהמוכרים טוענים בעקשנות שהן מוכוונות אובייקט של ממש, וישנן סביבות ישנות שהותאמו או תוגברו כדי שיפעלו כמוכוונות אובייקט. כיצר יוכל מנהל מער- כות המידע למצוא כאן את יריו ואת רגליו? האם תוכל תווית אחת להתאים בררך בעלת משמעות לכל אלה? אספקטים חברתיים של מיחשוב המאמר מעלה בין השאר שתי שאלות: הראשונה. האם קיימים הבדלים בדרך שבה נעשית עבודת פיתוח מערכות בין העובדים בבית לעובדים במשרד: והשניה, האם ברירה זו של מקום העבודה משנה את המשמעות והסיפוק המקושרים לעבודה. "מעשה חושב" אפריל 0 אייר תש"ן = הכנוס הארצי ה-25 לעיבוד נתונים טכנולוגיות המידע הלכה למעשה 3 באוקטובר 1990 בניני האומה, ירושלים בשילוב עם ועידת ירושלים ה-5 לטב 4 - - 4 - 7 % "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן 2 רשתות תקשורת מקומיות ‏ ומרחביות, הגשמה של רעיון הביזור והאצלת סמכויות ליחידת-קו . מחשוב קו מול מטה . רשתות כאמצעי לביזור כח החישוב מערכות הפעלה תומכות הושגים טכנולוגיים, אשר באמצעותם נפתחו אפוקו שיווק בינלאומיים לחברות ישראליות שפות הדור הרביעי + טכנולוגיות תקשורת אמצעים אופטיים = מערכות מומחיות שילובה של ישראל ברשתות תקשורת בינלאומיות + יישומים חובקי עולם, כגון: תעופה, מער- כות פיננסיות + מאגרי מידע בינלאומיים + מידע לשירות האקדמיה מחשבי-על ויישומיהם האפשריים בישראל + ביווני התפתחות של מחשבי-על + יכולת ביצוע עבודה מקבילית בתחום ענ"א + קיומם של יישומים והישגיהם חזון עתיד הטכנולוגיות - תחזית ליישומי עתוד + המשרד הממוחשב + המפעל האוטומטי - רובוטיקה + שילוב קול, אופטיקה, אחזור מידע ותקשורת לווינים פרסים למאמרים מצטיינים ועדת התכנית ויושבי-ראש המושבים בכינוס, ידרגו את המאמרים וההרצאות על פי מידת הענין. המקוריות וצורת ההגשה. לשלושת המאמרים/ההרצאות, אשר ידורגו במקומות הראשונים, יוענקו פרסים כספיים בסכומים של 1200, 750 ר5007 ש"ח, בהתאמה. - מועד אחרון להגשת תקצירים (בעברית או באנגלית) בהיקף של עד שני עמודים: 3 ביוני 1990. - תקציר מקורי ו-3 עותקים יש להעביר אל: ועדת התכנית - הכינוס הארצי ה-25 לעיבוד נתונים חברת אינטרנציונל - מחלקת כינוסים ת.ד. 293135 (שדרות רוטשילד סו) תל אביב 65121 אירועים חברתיים במסגרת הכינוס יתקיימו אירועים חברתיים ייחודיים, אשר יציינו מלאות 25 שנה לקיומו של האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה. פעילות נוספת במסגרת הכינוס יוענקו פרסי איל"א ומילגת איל"א לשנת תשנ"א-1990. לכינוס תתלווה תערוכה של מוצרי חומרה ותוכנה. א אמיתי עציוני תהליך קבלת החלטות בשנות התשעים יהיה יותר בגדר אמנות ופחות בגדר מדע מכפי שהוא היום. לא זו בלבד שהעולם נעשה מורכב יותר ואי הוודאות עולה בקצב גובר והולך, אלא שהמודלים הקיימים של קבלת החלטות אינם עומדים במבחן, ויש לצפות שכשל זה ילך ויגבר אף הוא. אם בעבר חשבו המנהלים שביכולתם לאסוף מידע מספיק כדי לקרוא את הסביבה העס- קית כספר הפתוח, הרי שכיום זו תקווה קלושה. זרם המידע הולך ומתעצם למימדים של שטפון, עד שהמנהלים נתונים בסכנת טביעה: חילוץ הנתונים הרלוונטיים מתוך השטפון נעשה משימה מטילת אימה. אין פלא אפוא שכמה מקבלי החלטות מאויימים - גם מחוץ לבית הלבן - פונים לאסטרולוגים וידעונים. אולם, מתוך מבוכה גוברת זו מתפתח מודל חדש של קבלת החלטות, מודל המתאים יותר לעולם הדומה לא לספר פתוח אלא לספריה שלימה של אנציקלופדיות המתעדכנות ללא הרף. גישה חדשה זו - בעצם גישה ותיקה מאוד בלבוש חדש - מביאה בחשבון שלע- תים קרובות נדרשים המנהלים לפעול כשבי- דיהם מידע חלקי בלבד, ולא זו בלבר, אלא שלא עומד לרשותם די זמן לעיבוד וניתוח מקיפים. אני מכנה מודל זה בשם "קבלת החלטות תוך הכרת המגבלות". בתקופה מורכבת פחות, נחשב הרציונליזם לעיקרון המנחה בתהליך קבלת החלטות בתחום העסקי. המצדדים בעיקרון זה טענו שמקבלי החלטות חייבים ויכולים לבדוק כל דרך שיכולה להוביל למטרתם, לאסוף מידע הנוגע לעלויות ולתועלת של כל אחת מהן, להשוות בשיטתיות בין האפשרויות השונות ולבחור בדרך הטובה והיעילה ביותר. המנה- חר :1 מו [שוצג[כוטכקן צ[|אמוטוז פוא ט[שווזג אוורך חטןאושטכ] ט[ וט 71 15 6 1560 פהשחופש2] 6 ובא ג1] טווד 1989(‏ |פוועט\ -+20) וחטו/)] וג וווח הצ שחואגוא ]1 ו הטשוצש שו|ז שי 1980 6 1ו[עוח עקטי) -305ז1 אטזו116 . שטזט169 אוש 411 :טעטו[ט") שזו 1 -11] 01 >אט[]ט1 הג זהטשופטז שחו צכן 1990 6 טוג טטצזטפטז זו!עז 411 , טטט![0") זג צ אמיתי עציוני, פרופסור באוניברסיטת ג'ורג' וושינג- טון, כתב מאמר זה בעת שהיה פרופסור אורח בבית הספר לעסקים בהרווארר. ספרו האחרון הוא "המימד המוסרי: לקראת כלכלה חדשה" (1988). ניהול קבלת החלטות תוך הכרת המגבלות לים נדרשו אז להטיל את מלוא משקל מנהי- גותם ולעמוד מאחורי הדרך שנבחרה. הכלל היה: בצע! התגבר על כל מכשול! גישה זו דרשה את אותה הנחישות שמגלים המפק- דים בצבא הישראלי, כאשר הם מורים לפיקודיהם להסתער על היעד ולכבוש אותו: "אתם תחליטו אם לעבור מעליו, מתחתיו, מסביבו או דרכו. אבל עד רדת הערב הוא חייב להיות בידינו." כיום, מגלה המנהל האופייני שקבלת החל- טות בנחישות כזאת הינה בלתי אפשרית. לדוגמה, אין די בהבנת הכלכלה של ארצות- הברית; התרחשויות בברזיל, כוויית, קוריאה ומדינות רבות אחרות יכולות להשפיע על קבלת החלטות. שפע של חידושים בתחומים כמו תקשורת, ביוטכנולוגיה ומוליכות-על יכולים להפתיע חברות רבות. התפתחויות לא צפויות יכולות להשפיע על עלותו של כל דבר, החל בחומרי גלם וכלה בשירותי בריאות. משבר האנרגיה בשנות השבעים והתפשטות מחלת האיידס בשנות השמונים הם עדות לכך. מסתבר שתחזיות כלכליות כבר אינן מהימנות כפי שהיו (או אולי כפי שהורגלנו לחשוב). שינויי תקנות. תכניות מסחר ממוחשבות. כסף זר לא חוקי בכלכלת ארצות-הברית - כל אלה ממעיטים את יכולת החיזוי. מקבלי החלטות רציונלים חייבים לדעת הרבה יותר מכפי שנדרשו בעבר. המחשב הגדיל, כמובן, את יכולתנו לאסוף מידע ולעבדו, אבל מירע וידע אינם מושגים זהים. ייצור ידע מקביל לייצור כל מוצר אחר. ראשיתו של התהליך בחומר גלם של עובדות כיצך את הנתונים (ולעתים קרובות כמות העובדות עולה על הנדרש). הצעד הבא הוא סיווג העובדות, עריכתן בטבלאות, סיכומן וכדומה, ולאחר מכן עריכת מתאמים והשוואות. אולם המוצר הסופי - מסקנות - אינו נוצר כך סתם בקו הייצור. ללא תכניות (או תיאוריות) מקיפות ומוצקות, עלול הידע הקיים בהררי הנתונים המצטברים מדי יום ביומו להיות סמוי מן העין. התיאוריות הרווחות כיום - בתחום הכלכלה, למשל - נראות מתאימות פחות ופחות לעידן החרש. יתכן שהבינה המלאכותית תעשה ביום מן הימים את תהליך הייצור ההמוני של ידע לענין של מה בכך, אבל ודאי שהדבר לא יקרה לפני שנת אלפיים. קיצורו של דבר, המנהלים של היום ושל מחר עומדים בפני כמויות הולכות וגדלות של מידע, בעוד שהגידול בכמות הידע שאפשר לעשות בו שימוש לשם קבלת החלטות ניהוליות מורכבות נעשה בקצב איטי בהרבה. מקבלי ההחלטות בשנות התשעים יוסיפו ללכת בשבילים לא מסומנים וחשוכים, בגשם ובערפל, ולא ברחובות המוכרים והמוארים בערי מגוריהם. לאמיתו של דבר, קבלת החלטות לא היתה אף פעם תהליך פשוט, כפי שניסו להציגו הרציונליסטים. פסיכולוגים טוענים בעקשנות כי גם לפני שהתעוררו הבעיות הנוכחיות, לא היה המוח האנושי מסוגל להתמודד במורכב- בויות הכרוכות בקבלת החלטות חשובות. המוח האנושי מוגבל מדי. לכל היותר אנו מסוגלים להתמקד בשמונה עובדות בעת ובעונה אחת. יכולתנו לחשב הסתברויות, "מעשה חושב" אפריל 0 אייר תש"ן 3 ובייחוד לצרף שתי הסתברויות או יותר - שלב חיוני ברוב תהליכי קבלת ההחלטות - הינה מצומצמת. וקיימת עדות לכך שאנו לומדים לאט עד כדי להפתיע. אנו חוזרים על אותן הטעויות שוב ושוב, ומתאימים את הערכותינו לציפיותינו בקצב איטי להחריד, ואף זאת לא בהצלחה מרובה. יתירה מזאת, כולנו נוטים להניח לרגשותינו - פחד, למשל - להתערב בתהליך. משום שכל ההחלטות כרוכות בסיכונים, תהליך קבלת ההחלטה מעורר בנו בהכרח חרדה. מקבלי ההחלטות מגיבים בדרכים צפויות, ומשום כך החלטותיהם הגיוניות פחות. אירווינג ל. ג'אניס וליאון מאן עסקו בנושא זה בהרחבה בספרם "קבלת החלטות". הדפוסים הנפוצים כוללים הימנעות הגנתית (עיכוב החלטות יתר על המידה), תגובת-יתר (קבלת החלטות אימפולסיביות כדי להימנע ממצב של חרדה) ועירנות"יתר (איסוף כפייתי של עוד ועוד מידע, במקום לקבל החלטה). גורמים פוליטיים מוסיפים למורכבות התה- ליך, גם משום שאנו מנסים להתכחש לחשי- בותם. על פי אחד המחקרים, רוב המנהלים רואים בהחלטותיהם ענין מקצועי ואפילו טכנוקרטי, אבל לא פוליטי. הם אמנם מכירים בקיומם של שיקולים פוליטיים במגעיהם עם איגודים מקצועיים או ממשלתיים ויודעים שתאגידים פוליטיים "רעים" אכן קיימים, אבל רק מנהלים מעטים מוכנים להכיר בכך שכל התאגידים הינם ישויות פוליטיות, ולכן ההחלטות החשובות, רובן ככולן, יש להן מימד פוליטי. לא די, למשל, להחליט על מוצר, שוק, או פרוייקט מחקר חדשים; לשם כך יש לתכנן בניית בסיסי תמיכה בקרב ראשי חברות, מנהלי מחלקות ואחרים. הרציונליזם, שהתעלם מהשפעת גורמים רגשיים ופוליטיים על קבלת החלטות, יצר אצל המנהלים ציפיות גבוהות מדי מעצמם, ציפיות בלתי אפשריות ואף בלתי רצויות. במודל הרציונליסטי של קבלת החלטות מובלעת ההנחה שמקבלי החלטות ניחנו בכוח ובחכמה בלתי מוגבלים. מודל זה מתע- לם מהעובדה שגם אנשים אחרים מציבים לעצמם מטרות וחותרים להגשימן. מן הבחי- נה האתית אין אנו מעוניינים לעמוד בדרכם, ומן הבחינה המעשית אין באפשרותנו לעשות כן. איסטרטגיות מוצלחות של קבלת החלטות חייבות לכלול מרחב לשיתוף פעולה, לבניית קואליציה ולקשת רחבה של סוגי אישיות, השקפות, תחומי אחריות וכוח שונים. וכך, עוד בטרם נעשה העולם כה מורכב ורב- תמורות, היו ההחלטות הרציונליות מעבר להשגתנו, בשל מגבלותינו השכליות. ההכרה בעובדה זו הביאה את העוסקים בנושא זה של קבלת החלטות לגיבוש שתי גישות חדשות, שהינן למעשה פתרונות של יאוש. הגישה הראשונה נקראת אינקרמנטליזם, מונח פורמלי למה שמכונה תורת פילוס הדרך. האינקרמנטליזם שם את הדגש לא על 4 "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן חתירה אל המטרה אלא על הימנעות מבעיות, בדרך של תמרונים קטנים כאלה ואחרים ללא כל תכנית מקיפה או תפיסה של מטרה סופית. לגישה זו שני יתרונות קוסמים. הראשון, סילוק הצורך במידע מקיף 8 עות התמקדות בתחומים מוגבלים, המיידיים ביותר, בזה אחר זה. השני, מניעת הסכנה הטמונה במדיניות החלטות מקיפה, משום שאין קובעים מדיניות כזאת. חסרונה העיקרי של גישה זו הוא היותה "שמרנית" מאוד; בהתאם לה ייבחר תמיר הכיוון הקרוב ביותר לביוון הרווח. סטיות גדולות מהדרך ושינויים קיצוניים לא ייעשו, גם אם הם דרושים. הגישה השניה, הפתרון הנואש האחר; מנוגדת בגלוי למחשבה ולניתוח. היא דורשת מהמנהלים לשעוט במלוא המהירות קדימה "לעזאזל עם פצצ לא מהימנים) ולעתים קרובות | נתון לפרשנות"יתר. בד כלל יודעים רוב המשתתפים (או כולם) שהנתונים אינם מהימנים והניתוח אינו מציאותי, אך אינם מעזים לאמר שהמלך עירום. במקום זאת הם ממשיכים בטקס ובוחרים להתעלם מהעוב- דות. גישה אחרת לקבלת החלטות, שאינה מזוהה בבירור, קיימת זה מאות שנים, ומנהלים ועולים פועלים על פיה מאז ומתמיד. משום שגישה זו מתאימה במיוחד לעידן החדש של עומס נתונים ושינויים בלתי פוסקים, מן הראוי לבחון אותה מחדש, ואף על פי שחיא עדיין מתהווה, לכבדה בניסוח בהיר. אנ מכנה גישה זו בשם "קבלת החלטות תוך הכרת המגבלות", אבל תווית אחרת שתתאר המהיר / , - ות קדימה! 7 דרר טובה להטביע עסכ ה , דוד לטות תוך הכרת המגבל | ייות משוח ות פירושה ולעצב את העולם מחדש במקום לנסות ולהבין אותו. גישה זו, המתבססת על ההבנה שגורמים רבים לא ניתנים לחיזוי - איזה מוצר יימכר היטב, מה תהיה התוצאה של מסע פרסום, כמה זמן יארכו המחקר והפי- תוח - גישה זו מנחה את המנהלים שלא להתרווח בבסאם ולהמתין לכמות מספקת של מידע, אלא לבחור בדרך שהם מעדיפים בהתאם לנסיונם, לאינטואיציה שלהם ולמי- דע שכבר ישנו בידיהם - ולהחליט. כמות מספקת של משאבים, מטירות וכושר המצ- אה שישקיעו בדרך שקבעו לעצמם עשויים להביא להצלחתה, ולעשות החלטה שלא עובדה דיה להחלטה נבונה. אמנם גישה זו של "פעל!" הירואית יותר וקוסמת לתדמיתם העצמית של המנהלים יותר מהגישה של האינקרמנטליזם, אבל היא מקבילה לגישה של "לעזאזל עם פצצות הטורפדו; במלוא המהירות - קדימה!" היאוש שבגישה זו אמנם חבוי ולא גלוי, אבל בכל זאת יש בה אמירת נואש מהיכולת להכיר את העולם ולהבינו בדרך הגיונית. וסופה של דרך זו הוא קרוב לוודאי ספינה טרופה ולא ניצחון, בייחוד בים סוער כל כך. אולם קיימת גישה נוספת - אמנם נוקטים בה לעתים נדירות בלבד, אבל עדיון יותר מהר- אוי - וניתן לכנותה טקסיות רציונלית. על פי גישה זו לוקחים המנהלים ואנשי צוותם חלק במחול מידע, שצעדיו המוסכמים כוללים נתוני אט06 66 5 ופרשנות ואלס, אלא שהמירע שמשתמשים בו בדרך כלל דל (נבחר באורח שרירותי או נלקח ממקורות אותה טוב יותר יכולה להיות "קבלת החלטות מסתגלת" או "סריקה מעורבת", משום שיש בה מזיגה של בחינת נתונים הן לעומק והן על פני השטח - בחינה כוללנית של קשת רחבה של עובדות וברירות, שאחריה נעשית בדיקה מפורטת וממוקדת של תת-מערכת של עובדות וברירות. סריקה מעורבת מנוגדת לחלוטין לשני המוד- לים הנפוצים של קבלת החלטות - רציונליזם ואינקרמנטליזם. כפי שכבר נאמר, המודל הרציונליסטי, הדורש סריקה מלאה של כל העובדות והברירות הרלוונטיות, לעתים קרובות אינו ניתן למימוש. מודל זה מחייב איטוף כמויות עצומות של עובדות, כושר ניתוח שמעל ליכולתנו וידיעה מראש של התוצאות. הנואשים ממודל זה ואי יעילותו נוטים ברובם להעדיף את האינקרמנטליזם, מודל פילוס הדרך. אולם גם באינקרמנטליזם קיים גורם מכשיל. תיאורטית, החלטות על פי המודל של אינקרמנטליזם הן או טנטטיביות או מתקנות - נקיטת צעדים קטנים בכיוון "הנכון" כאשר מתברר שהדרך הנוכחית שגויה. אולם כבאשר מקבלי ההחלטות מעריכים את הצעדים הקטנים שנקטו - ועליהם לעשות זאת כדי לבדוק אם הדרך שבחרו בה נבונה - הם חייבים להטתמך על קווים מנחים רבים יותר. קני"מידה אלה, הרחבים יותר, לא נוצרו על פי מודל האינקרמנטליזם אלא נושאים אופי של החלטות כוללניות שנתקבלו א-פריורי, אותה צורת חשיבה שהאינקרמנטליזם מבקש להימנע ממנה. אולם ללא קווים מנחים כאלה האינקרמנטליזם אינו אלא היסחפות, פעולה חסרת כיוון. סריקה מעורבת, כפי שמעיד שמה, כוללת שני מערכי שיפוט: הראשון, ברירות רחבות ויסודיות הנוגעות למדיניות ולכיוון הבסי- סיים של הארגון; השני, החלטות אינקרמנט- ליות המכשירות את הדרך לשיפוט בסיסי חדש, ומיישמות ומפרטות שיפוט זה. הטרי- קה המעורבת היא אפוא פחות מפורטת ותובענית מקבלת החלטות רציונליסטית, ועם זאת רחבה ומקיפה יותר מאשר האינקרמנט- ליזם, ואינה מוגבלת לחלופות מוכרות. הרציונליזם הוא גישה אופטימית ביותר, המניחה כי יש ביכולתנו ללמוד את כל שנחוץ לנו לדעת; הסריקה המעורבת הינה גישה סתגלנית, המכירה במגבלת יכולתנו לרעת רק חלק ממה שעלינו לדעת כדי לקבל החלטה | רציונלית | באמת. | הגישה האינקרמנטליסטית זהירה ביותר, והיא נמנעת מהחלטות המבוסטות על ידע חלקי; הסריקה המעורבת מנסה להפיק את מירב התועלת מירע חלקי ולא לפעול באופן עיוור בלי להתבסס כלל על ידע. השימוש הפורמלי הוותיק ביותר הוא בתחום הרפואה. זוהי הדרך שבה הרופאים מקבלים החלטות. הרופאים, שלא כמו האינקרמנט- ליסטים, יודעים מה ברצונם להשיג ובאילו מאברי הגוף עליהם להתמקד. שלא כמו הרציונליסטים, הרופאים אינם משקיעים את כל משאביהם בהסתמך על אבחון ראשוני, ואינם ממתינים לכל פירור מידע הנוגע להיסטוריה הרפואית האישית העולה על הדעת ולנתונים מדעיים בטרם יתחילו בטיפול. הרופאים בודקים את מצבו הבריאו- תי הכללי של החולה, ואז מתמקדים בתלונתו המסויימת. הם מתחילים בטיפול טנטטיבי, ואז, אם אינו פועל את פעולתו, ינסו הרך אחרת: זוהי למעשה הדרך, בקווים כלליים, שבה מקבלים החלטות גם המנהלים היעילים. נתונים עסקיים הינם חד-משמעיים לעתים נדירות בלבד. נהיגה בערפל ובגשם דורשת זהירות וכן תחושה ברורה של יעד, והכללים לקבלת החלטות יעילות תוך הכרת המגבלות של הרופאים דומים לאלה של המנהלים. ניסוי וטעיה ממוקדים הם, קרוב לוודאי, התהליך הנפוץ ביותר של הסתגלות לידע חלקי. לתהליך זה שני חלקים: הידיעה היכן להתחיל בחיפוש אחר התערבות יעילה ובדיקת התוצאות במרווחי זמן כדי להתאים ולתקן את ההתערבות. גישה זו שונה באופן משמעותי מהשיטה של ניסוי וטעיה מיידיים, המניחה היעדר ידע, ומבדיקה דקת הבחנה, שיכולה להיעשות רק כאשר הידע רב ואי הוודאות מועטה. שיטת ניסוי וטעיה ממוקדים מניחה כי קיים מידע חשוב שאינו נמצא בידי המנהלים, ועליהם לפעול בלעדיו. הקו המנחה של שיטה זו אינו הבנה "נכונה" של העולם ובחי- רת תהליך לוגי בהתבסס על העובדות, אלא גישוש אחר דרך הפעולה היעילה על אף היעדר נתונים חיוניים. ‏ זוהי איסטרטגיה סתגלנית ולא רציונליסטית. טנטטיביות - הנכונות לשנות את הדרך על פי הצורך - הוא כלל הסתגלותי חיוני. הרופאים מורים לחוליהם ליטול תרופה במשך מספר ימים, לבוא אליהם מייד אם הסימפטומים מחמירים, ולשוב אליהם לבדיקה נוספת לאחר זמן-מה. אמצעים אלה מאפשרים לרופא לשנות ולהתאים את התערבותו אם התבררה כבלתי מועילה או מזיקה. רופא טוב אינו מניח לשיקולים של אגו או יוקרה להשפיע על בחירת דרך הטיפול. נהפוך הוא, הגורם המבחין בין רופאים טובים לגרועים הוא רגישותם לתנאים משתנים, נכונותם לשנות כיוון בהתאם לתוצאות וצניעותם לנוכח המציאות. מנהלים נדרשים לעתים קרובות לקבל החל- טות בנוגע לעניינים מובנים עוד פחות מעניי- נים רפואיים רבים. ולכן עדיף למנהלים, עוד יותר מאשר לרופאים, לא לפעול על פי אבח- נה ראשונית ולסכן כבוד ומעמד בשל בחירת דרך שבהכרח הינה לא ודאית. הרואים בכל התערבות ניסוי טנטטיבי, מצהירים בכך שהם נכונים לבחון אותה שנית. לפני שנה הכריזו כמה בנקאים אמריקאים ביחרה כי ימלאו תפקיד חשוב באירופה החדשה, אירופה של אחרי שנת 1992. עתה, כאשר הקשיים הגדולים בכיוון זה מתגלים, נראה שאותם מנהלים שהכריזו על נסיון למצוא דרך לפעול בתוך הקהילה האירופ- אית נעשים חכמים וזהירים יותר. כלל הסתגלותי נוסף הנובע מהבנת המגבלות של הידע הניהולי הוא השהיה. העיכוב מאפשר לאסוף מידע חדש, לעבד נתונים נוספים ולהציג אפשרויות חרשות (יתכן גם שבשל העיכוב, בעיה שלא טופלה תצטמצם מעצמה). רק לעתים רחוקות מזיקה היעד- רות מישיבת הנהלה כפי שנרמה. אם ניתן להציג עמדה מוצקה יותר במידה משמעו- תית בישיבה או בדיון הבאים, התוצאה תצדיק את העיכוב. החלטה בשלבים היא דרך שכיחה של עיכוב. גם אם קרן הפקדונות הפדרלית סבורה ששער הנכיון צריך לעלות ב-3%7, בכל זאת לא תבצע את השינוי בבת אחת. על ידי התאמת השער בחצי נקודה בכל פעם, תוכל קרן הפקדונות הפדרלית לבחון את התוצאה החלקית של התערבותה בתנאים דומים לאלה שבהם יבוצעו, אם יהיה בכך צורך, הצעדים הנוספים. פיצול הינה דרך נוספת של השהיה. במקום לפרוס התערבות אחת לאורך זמן, מטפלים בנושאים החשובים כבסררה של תת- החלטות, שגם אותן אפשר להפעיל בשלבים. לדוגמה, חברה החוששת משיעורי הריבית העתידיים יכולה לגייס מחצית מהכספים הדרושים לה באמצעות הנפקת אגרות חוב עכשיו, ואת המחצית האחרת מאוחר יותר באמצעות מכירת נכס. פעולה בדרך של שלבים ושל פיצול מאפשרת לחברה לקשור נקודות מפנה בתהליך קבלת ההחלטות לנקודות מפנה במירע הנוסף שהתקבל. פיזור ההימורים הוא עוד כלל הסתגלותי טוב. לדוגמה, ככל שהמשקיעים יודעים פחות אודות חברה מסויימת, ייטיבו לעשות אם יפזרו את השקעותיהם בין כמה מניות. ככל שהם פחות בטוחים לגבי שוק המניות בכלל, מוטב להם לפזר את השקעותיהם בתחומים שונים - אגרות חוב ונכסי דלא ניידי, למשל. פיזור ההימורים לעולם לא יהיה מכרה זהב, כפי שיתכן בדרך של הכל-או-לא-כלום או הנחת כל הביצים בסל אחד, אבל לטווח ארוך זוהי דרך בטוחה הרבה יותר. שמירת עתודות איסטרטגיות הינה דרך אחרת של פיזור הימורים. משקיע במניות בעל עתודות של כספים לאחר המפולות בשנים 1929 ו19877 היה בעמדה מצויינת להפיק רווחים מאסונות אלה. בעולם צפוי ורציונלי אף חברה אינה זקוקה למשאבים חופשיים. למעשה, עתודות גדולות מועדות לסכנות של ירידת ערך. אולם בעולם שבו למדנו לצפות לבלתי צפוי, אנו זקוקים לעתו- דות שיכסו עלויות בלתי צפויות ושבאמצעו- תן נוכל לנצל אפשרויות שלא נחזו מראש. ולבסוף, החלטות הפיכות הינן דרך להימנע מהתחייבות-יתר, כאשר קיים מידע חלקי בלבד. למשל, התגובה הפשוטה ביותר למש- בר' האנרגיה של ראשית שנות השבעים היתה להנמיך את הטמפרטורה בטרמוסטט בחורף ולהעלותה בקיץ. יתרונה הגדול של דרך זו הוא היכולת לשנותה בין רגע. אמצעי שימור קשים יותר לשינוי, אבל הם אינם יקרים מדי, ובשל ירידת מחירי האנרגיה לא היה בהם משום בזבוז, גם אם פחת ההחזר על ההון שהושקע. שינוי מקורות אנרגיה, לעומת זאת, היה לעתים קרובות תגובה מורכבת ויקרה למשבר האנרגיה, וגם השב- תם לקדמותם היתה יקרה. ובכל זאת, כמה חברות המירו את הנפט בפחם בשנות השב- עים, והיום היו שמחות להחזיר את הגלגל לאחור ולבטל החלטה שנתקבלה על בסיס מידע חסר ובטחון מופרז של ההנהלה. רשימה זו של טכניקות הסתגלותיות מתארת כמה תכונות חיוניות של קבלת החלטות יעילה שחסרות במודלים הקיימים: גמישות, זהירות והיכולת לפעול על פי ידע חלקי הן רק שלוש מהן. רק שוטים מקבלים החלטות נוקשות והחלטות החטרות כל תחושה של מטרה כוללת, ואילו רוב המנהלים המוכש- רים כבר פועלים בדרך זו של קבלת החלטות תוך הכרת המגבלות. אני צופה שמנהלים אלה יישמו את ההגיון והרב-גוניות שמציע מודל בדוק ומציאותי זה במידה הולכת וגוברת ככל שהעולם נעשה קשה יותר ויותר לניהול. "מעשה חושב" אפריל 0 אייר תש"ן ס.ם- \-\גו וד ד 3 6 "ו 0וה:יג ל לקה 1109103160 + 6טבסזץ 0 א זמ ]ד ה05 | 5זוזגיק: שא א6) טאו .* 070 0 על מל ד : 0 "ךל +]+) 7 ל 4 4 מחשב מקינטוש של 6|כ0\. הכח לגשר בין רעיון למציאות. | מחשב מקינטוש של טוַקְקְ נותן לך את הכח להפוך רעיון למציאות, בדרך הטובה ביותר. (ואין זה משנה אם אתה בונה גשר או מרכיב משפט). כאשר המחשבות אינן זורמות הוא משחרר אותן. \ואז, הדרכים להבעת רעיונותיך מוגבלות אך ורק על ידי דמיונך הפוטנציאל העצור בך, לפתע מתממש. והכל בשל הדרך המיוחדת שבה תוכנ ועוצב מחשב המקינטוש. במקום לגרום לך לעבוד כמו מכונה, הוא פועל על פי דרכך. בקלות ובטבעיות שבה אתה משתמש בנייר ובעפרון, מבלי לעכב אותך בתהליך היצירה. כל דגמי המקינטוש של שופ ג זהיס בדרך פעולתם (התל מדגם מקינטוש 6 ידע מחשבים ותוכנה (ישראל 1982) בע"מ, ₪ רח' יגאל אלון 110, ת"א 67891. טל': 03-5624242, פקס": 03-5624356, הנישא ועד לתחנת העבודה העל-שולחנית). באותה דרך פועלים גם אלפי היישומים של מחשבי המקינטוש : למדת אחד, למדת את כולס . השיפור ניכר לא רק באיכות העבודה פרוייקטים שחשבת שימשכו שבועות - מסתיימים תוך שעות. אתה והארגון שלך הופכיס במהרה להיות יעילים יותר ופורייס יותר. בס תמיד האמנו שאנשים ראויים לכלים ממוחשבים שהס קלים בשימוש ומגרים להפעלה, עס כלים כאלה, התוצאות הן מעל ומעבר למצופה. עם מקינטוש של 6|קק\ רעיונות אינס נשארים בגדר רעיונות לומן רב. הם הופכים למציאות, 6 6 הכח להיות הכי. פרס איל'א למדעו המחשב אמנון שבו האוניברסוטה העברית בירושלים מי לא?!! תוכנות נכתבות היום כמעט עבור כל נושא שהוא: עיבוד תמלילים ועיבוד נתונים, הנהלת חשבונות ותמיכה בהנהלה, ביטוח דירות ופיצוח צפנים, אמנות ורובוטיקה... רק נקוב בשם. ומייד תמצא תוכנה מתאימה. אבל תוכנה ללימוד (לומדה)?? במעט ואין. מדוע? "מסובך לפתח" יגידו. "מי צריך את זה", יאמרו אחרים. "נחמר, אך לא בשבילנו" מסתייגים הזהירים. אין ספק כי לומדה היא מוצר שנוי במחלוקת. ונוסף לכך - פיתוח לומדה הוא תהליך מורכב. המורכבות נובעת מכך שתהליך הלמידה האנושית הוא תהליך מורכב ביותר שהידע לגביו אינו מלא וקיימות גישות רבות ושונות המסתמכות על תחומי ידע שונים כמו חינוך, פסיכולוגיה, פילוסופיה, פיזיולוגיה ואף אינטליגנציה מלאכותית. מורכבות הפיתוח מוסיפה מחלוקת בקרב אלה המעונינים לפתח את הלומדה בעצמם. הדעות לגבי פיתוח לומדה נעות בין קטבים רחוקים: מצד אחד ניצבים אלה השוללים כל תועלת אפשרית שיכולים להביא המחשבים לחינוך ועל כן פוסלים כל רעיון והצעה לפיתוח לומדה, ומנגד ניצבים אלה המצפים לניסים ונפלאות מהמחשב, והתכונות שהם דורשים מלומדה טובה - אפילו המורה האידיאלי בשיעור פרטי לא יוכל לממש! בתווך נמצאים אלו המתנזרים מפיתוח לומדה כי להערכתם העלות גדולה בהרבה מהתועלת. מקובל לחשוב על פיתוח לומדה כעל תהליך יקר. ישנן הערכות שונות לגבי הזמן שדרוש להשקיע בו: ניתן לשמוע הערכות כמו 300, 0 ואף סססו שעות אדם הדרושות לפיתוח שעת לימוד אחת. הטענה המרכזית במאמר זה היא שבשיטות פיתוח מסוימות ניתן להגדיל את התועלת הצומחת מפיתוח לומדה ביחס לעלות פיתוחה. לחיזוק הטענה יתואר בהמשך המאמר פרויקט שבמסגרתו פותחה לומדה ומחולל ייעודי לה בכאלף שעות עבודה, ונערכה כשעת לימוד אחת. במערכת קיים פוטנציאל להוספה של שעות לימוד רבות במהירות יחסית ע"י הפעלת המחולל הייעודי. מורה מיומן יוכל להוסיף שעת לימוד לתלמיר בשעת עבודה אחת לערך, במחולל הייעודי. במקרה כזה - מהו מחיר הפיתוח של שעת לימוד אחת? החשבון נעשה מורכב! מערכות לומדה עם מחוללים ייעודיים עשויות להטות את יחס העלות-תועלת של תהליך פיתוח לומדה לצד התועלת. עור אחזור למחוללים הייעודיים בהמשך המאמר. מהו תפקידה של לומדה? גם כאן הדעות שונות. יש הרואים בלומדה "מורה פרטי לילדך" כפי שניתן לקרוא לעתים בפרסומות בעתון, ויש הרואים בה כלי עזר נוסף בכיתה, בדומה למטול השקפים או מכשיר הוידאו. במושגים של פיתוח תכניות לימודים, לומדה תהיה חלק מ"חומרי הלמידה" המרכיבים בין השאר את הקוריקולום. עד התקופה בה החלו לשלב מחשבים בחינוך, היו חומרי הלמידה מורכבים בדרך בלל מספרי לימוד, חוברות לעבודה עצמית, ערכות ניסוי, סרטי אודיו ווידאו, ערכות שיקופיות וכדומה. לכאורה ניתן היה לצפות שהלומדות תשתלבנה כחלק טבעי בסדרת חומרי הלמידה השייכים לקוריקולום מסוים. אולם לא כך קורה. ולא רק בגלל בעיות טכניות. הדבר אינו קורה לדעתי, כיוון שהלומדה שואפת להיות יותר מחומר מי מפחד מפיתוח לומדה? למידה פסיבי, יותר מהקפת פן מסוים של חומר הלימוד והגשתו באופן רידקטי לתלמיד. הלומדה שואפת לנהל דו-שיח דינמי עם התלמיד. היכולת האינטראקטיבית של המחשב היא המניעה את פיתוח הלומדה בביוון זה, היא המצדיקה את הפיתוח, והיא העשויה לסתור את טענת הנגד המושמעת לעתים קרובות - "הלומדה היא רק ספר ממוחשב, וספר עדיף לקרוא בדפוס ולא מעל מסכי המחשב". אך יומרת הדו-שיח איננה היחידה. הלומרה שואפת להעביר מטרים לתלמיד בצורות שונות: אם בספר מעבירים מסרים בטקסט ובגרפיקה, בשיקופיות מעבירים מסרים בתמונות, ובטייפ אפשר להעביר קולות, הרי הלומדה מנסה להעביר את כל סוגי המסרים הללו יחד. קוראים לזה 16048א-1011א. הלומדה גם שואפת להקיף בתוכה דרכי הוראה שונות: הלומדה מלמדת אך גם מתרגלת ולעתים אף משחקת ומקשרת את התלמיד עם מאגרי מידע ומאפשרת לו לערוך ניסויים וגם להפליג לעולמות דמיוניים. ובכן, הלומדה היא "יצור רבזמימדי" - רב מימדי בתכנים, רב-מימדי בפעילויות שבו ובאינטראקציה עם המשתמש, רב-מימדי במדיה, רב-מימדי באופן הפעלתו - בכיתה/בקבוצות/ביחירים, רב-מימדי בגמישות שהוא מעניק לארגון של החומר הלימודי. הלומרה אף עוברת האנשה רבה יותר מאשר עובר המחשב עצמו, בעיני תלמידים הרואים בה מעין דמות מורה. הפוטנציאל הרב-מימרי של הלומדה גורם לתחושה שלפנינו מערכת לימוד ולא רק אמצעי לימוד. התחושות, השאיפות והתכונות שהוזכרו ער כה הם מקור הכוח וגם מקור הבעיתיות של הלומדה. מחד, ממריאות הציפיות לשחקים ומאידך הן מתנפצות מול המציאות ומזכירות שוב כי המחשב אינו אלא מכונה. שתי הגישות הקוטביות לנושא (אין תועלת בלומדה לעומת הלומדה כמורה פרטי אידיאלי) הן גישות לא רציונליות לדעתי. הגישה הרציונלית תהיה גישה המכירה במגבלות המחשב והלומדה, אך גם ביתרונותיהם היחסיים, ומנסה למצות יתרונות אלה במסגרת האפשרי והמציאותי. הגישה הזו תשאף ליצור לומדה 'חכמה', בתהליך שעלותו נמוכה, ובהתאמה מקסימלית לכל קהל יעד ספציפי. כדי לממש גישה כזו יש צורך במתודולוגיה מתאימה לפיתוח. יש לבנות צוות פיתוח המסוגל לעבוד תוך הרמוניה ויחד עם זאת מסוגל להקיף תחומי ידע שונים. יש לנצל את הטכניקות שכבר פותחו בתחומי המחקר השונים במדעי המחשב, כמו הבינה המלאכותית והמערכות המומחיות. הגישה הרציונלית צריכה גם לדאוג ליכולת הלומדה להיות מותאמת לכל תת-קבוצה ספציפית בקהל היער המוצהר שלה (שהוא בדרך כלל קהל בעל מגוון רחב ביותר). כדי לממש את ענין ההתאמה, המחולל הייעודי הוא אמצעי אופטימלי לדעתי, בתנאים הנתונים. לפני שאמשיך לתאר את רעיון המחולל הייעודי, אסקור בקצרה את המאפיינים של סביבות קיימות לפיתוח לומדה שבאמצעותן יתכן לממש רעיון זה. גם ביחס לסביבות פיתוח לומדה ישנן גישות שונות: יש המאמינים" "מעשה חושב" אפריל 0 אייר תש"ן שניתן להשתמש בכלים לפיתוח המסווגים כמחוללים 0 ה0ופץ5 פההסתוטג ‏ = סוגזהת06), כדי לפתה ו ובמהירות ואף על-ידי מורים חסרי ידע תכנותי. אחרים - לומדה באמצעים קלסיים כמו תיכנות בפסקל וב-6. בתווך שי למצוא שימוש בשפות תיכנות מועשרות ו ש פות מחברים (30204865.] קתוזסתזט4/), בלומדה, הנקראות ש מקובל לדרג את סביבות הפיתוח בשני מדרגים הפוכים: מדרג הידידותיות ומדרג מורכבות התוצר. במונח 'תיכנות קלסי' מתכוונים לתיכנות בשפות כמו פסקל, 6 בייסיק וכדומה. התיכנות מתבצע ע"י כתיבת קוד (פקודות אלמנט ריות של השפה הדומות למשפטים בשפה טבעית) ותרגומו לקוד שקול בשפת המעבד של המחשב (שפת מכונה). המתכנת בשפה כזו אינו רואה את הפלט של התכנית תוך כדי תיכנות והוא צריך לדמיין לעצמו ולחזות את כל התוצאות האפשריות תוך כדי עבודתו. במונח 'מערכת מחברים' (6זץ5 פחוזסתוטג,) מתכוונים למשמעות ההפוכה (במעט) של המונח הקודם. פה אין כתיבה של קור אלמנטרי (וכיוון שכך גם לא נעשה תרגום של קוד זה) אלא יש תהליך של בחירת אופציות מתוך תפריטים, כך שתוצאות הבחירה מצטברות יחד למוצר הסופי. בחלק ממערכות המחברים ניתן גם לראות את תוצאת הבחירה של אופציה מסוימת בתפריט, בדיוק כפי שיראה אותה התלמיד. במונח 'שפת מחברים' (1.8080486 פהחסתוגוג/) מתכוונים לכלי קרוב יותר באופיו לשפת תיכנות קלסית, אלא שזו שפה המועשרת בפקודות ובפרוצדורות השכיחות יותר בתיכנות לומדה. למשל - פרוצדורות המטפלות בניהול למידה (צבירת הישגי התלמידים ומתן דוחות לתלמיד ולמורה), פרוצדורות לניהול שאלות רבד ברירה/שאלות טקסטואליות/שאלות מספריות ואף שאלות שהתשו- בה עליהן היא גרפית. 6וופ-ז6קט5 היא דוגמה לשפת מחברים כזו שנעשה בה שימוש רב בארץ עד לפני מספר שנים. דוגמה נוספת היא 6318 - שפת מחברים ליצירת לומדות לשפות הנמצאות בשימוש באוניברסיטת תל-אביב לחיבור לומדות לאנגלית. ככל שסביבת פיתוח היא ידידותית יותר כך גם קשה יותר להגיע באמצעותה למוצר מורכב. במילים אחרות: אם ברצונך לפתה סימולציה לימודית למשל, לא תוכל לעשות זאת רק באמצעות סביבת פיתוח ידידותית כמו מערכת מחברים, אלא תיאלץ להשתמש באמצעים פחות ידידותיים כמו שפת תיכנות קלסית. או, אם ברצונך לפתח לומדה מלמדת (וגוזפוטי1) תוכל לעשות זאת בקלות רבה באמצעות סביבת פיתוח ידידותית, אך בנקודה בה תרצה לשלב קטע תירגול מורכב, תיאלץ לתכנת אותו או לשכור את שירותיו של מתכנת. נוסף לבך תיאלץ לפתור את בעית ההטלאה (פָתוחוגק) של חלקי המוצר השונים יחד. נקודה נוספת שיש לציין בהקשר לידידותיות של המערכת היא, שזו עלולה להוביל את המורה/העורך לבניית שיעור פשוט מאוד מבחינה דידקטית, שיעור הבנוי על פי חלק מהמאפיינים של ההוראה המתוכנתת על פי סקינר כמו המודל המורכב מגירוי, תגובת תלמיך וחיזוק התגובה החיובית. אם זו כוונת המורה מלכתחילה הרו מערכת מחברים בהחלט מתאימה לו, אך אם הוא לא מודע לענין ובונה שיעורים במתכונת מסוימת רק משום שזו התבנית אותה יוצר המחולל, הרי זה מצב לא רצוי. 8 "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן סביבות הפיתוח התחילה בשפות ה 0 במקביל להתפתחות כללית של ה 8 הערתה של מחוללים שונים, התפתחו מערכות 0 תתל לומדה). בשהצטבר מספיק נסיון בשימוש ה דר ה מומרים הידירותיות, הובן גם היחס ההפוך למורכבות ב ל בפיתוח מערכות מחברים מתקדמות יותר, להן המוצר, ואז מחברים בחלק מאותה סביבת פיתוח. למשל = וטו ה בזו. המערכת מאפשרת ליצור מסכי אינטראקציה = רבה. אם יש צורך באינטראקציה מורכבת יותר, ניתן ה מחשב שנכתבה בשפת המחברים של המערכת (במקרה של וטס זו שפה דומה לפסקל). , ותוח כזו יש בעיות. מערכת המחברים על - - הי יק במידה רבה משפת המחברים שלה, ו התיפעול והעברת פרמטרים. למעשה אלה שתי סמל פיתוח שונות במהותן המחוברות יחד באופן לא יסודי. ה משתמש במערכת מחברים כזו, עדיין זקוק למתכנת עבור - % " בשפת המחברים, ואם נוסף לכך אינו יודע להגדיר את ההשו בצורה של מפרט לתיכנות הרי שהניתוק בין שני החלקים ִ מיר. . ל ות לומדה (כמו בפיתוח תכניות לימודים) ; א בדרך בלל בתהליך של הערכה מעצבת, בה לא נקבעים ל תיכנות סופיים מראש אלא תוך כדי תהליך מעגלי הכולל את השלבים העיקריים הבאים: תכנון כללי - הצבת מטרות תכנון מפורט הי בדיקה מול מטרות וקביעת שינויים תיכנות הערכה של חברי הצוות 4 יו הערכה של נצוגים מקהל היעד ניתוח תוצאות ההערכה המעצבת אסטרטגית פיתוח זו הגבירה עוד יותר את בעית הניתוק בין שני חלקיה של סביבת הפיתוח: לא רק שהמורה לא ידע לתת את מפרט התיכנות אלא שמפרט כזה לא היה בנמצא, כתוצאה מאופי הפיתוח. אופן עבודה המתאים לתהליך של הערכה מעצבת בפיתוח לומדה קרוי הקופטכ 507060-ה0). בצורת עבודה זו יכול המפתח לראות את סך כל תוצרי הפיתוח כפי שיראה אותם התלמיד, תוך כדי פיתוחם, בכל שלב של הפיתוח. כך ניתן להעריך בקלות רבה את התוצר בצמוד לפיתוח, וליישם באופן מיידי את השינויים המתבקשים בתוצאה מהערכה זו, ניתן לסווג את מערכות המחברים לכאלה התומכות ב"0-5090 698 ולכאלה התומכות באופן עבודה הקרוי חקוצט 000ז011-50. מערכות מחברים התומכות בעבודת ח01]:50166 פותחו בארץ בשנים האחרונות ע"י חברות לוגל ועידן. בצורת עבודה זו מכין מפתח הלומדה את רכיבי מסך האינטראקציה עם הלומד באופן נפרר, כ רכיב במחולל הייעודי לו: טקטט במחולל טקסט, גרפיקה במחו גרפ אנימציה במחולל אנימציה וכו'. במחולל נוסף מתבצעת האינטגרציה בין תוצרי כל המחוללים הספציפיים וכן נקבע המהלך הלוגי של הלומדה (תרשים הזרימה, עץ ההסתעפויות). מערכת המחברים \צטטכ) קרובה להיות מערכת הקוצטכ ה60ז56-הס אך אינה מיישמת זאת באופן מלא אלא אם כן עובדים עם שני מחשבים הקשורים זה לזה. מערכת פיתוח למחשב המקינטוש בשם חסוו46 01 6פטס6 תומכת באופן מלא בסגנון ה500007-ה0. במערכת זו ניתן לעבור ממצב עריכה למצב תלמיד בצורה אינטואיטיבית לחלוטין ולעתים עושה זאת המערכת עצמה עבור העורך. מלבד שיטת התפריטים המאפוי- נת כל מערכת מחברים, מיושמת במערכת זו גישה של בניית שיעור ע"י בניה והצגה גרפית של תרשים הזרימה של השיעור ע"י שימוש בסמלים מוסכמים לפעולות הבסיטיות האפשריות בלומדה. תרשים זרימה ממוחשב עשוי להגביר את איכות ויעילות הפיתוח. בתקופה האחרונה החלו לצאת לשוק סביבות פיתוח התומכות בשלושת הגורמים הדרושים לתהליך פיתוח לומדה. המערכות הללו תומכות בצורת עבודה של הקוצטכ ח60ז56-הכ), ומשלבות טוב יותר את הידידותיות (באמצעות התפריטים), והמורכבות (באמצעות התיכנות). דוגמה לסביבת פיתוח כזו (שאינה ייחודית רק ללומדה) היא התוכנה 1306170870 במחשב המקינטוש. כדי להדגים את הפוטנציאל שבסביבות הפיתוח החדשות ואת רעיון המחולל הייעודי שהוזכר קודם לכן, אתאר בפירוט פרויקט של פיתוח לומדה לבקרה הורמונלית של מערכת המין של האשה שבוצע במסגרת החוג להוראת המדעים באוניברסיטה העברית בהנחיית ד"ר יעל פרידלר. מאפיוני הלומדה הלומדה עוטקת בבקרה הורמונלית במערכת המין של האשה והיא מכילה שני מרכיבים עיקריים: פעילויות לימודיות וכרטסות מירע. תכנון הלומדה התבסס על כך שללומד יש ידע והבנה בנושא, ואין כוונה ללמד את החומר מראשיתו. יחד עם זאת ניתנת ללומד אפשרות לסגור פערי ידע באמצעות לימוד מכרטסות המידע. כרטטות המידע מכילות את המידע הרלוונטי לנושא, והן מאורגנות כך שיהיה קל להשיג את המידע המבוקש וכן לעקוב באופן לא- לינארי אחר כל הקשרים שיש לפריט מירע מסוים, עם שאר הפריטים (וה516ע5 ואס דז6קץ11). הכרטסות נועדו לעזור בהתמודדות עם הפעילויות הלימודיות. נוסף לכך ניתן לשוטט בכרטסות המידע עם ובלי קשר ישיר לפעילות מסוימת ולהפיק תועלת לימודית רבה. הפעילויות הלימודיות מתמקדות בנושאים מסוימים בבקרה הורמונלית. למשל: - איך משפיעים הורמוני הגלולה למניעת הריון על מהלך המחזור הרגיל? = איך משתנה הבקרה ההורמונלית לאחר קבלת הווסת הראשונה? המשימה העיקרית בפעילות הלימודית היא להרכיב תרשים בקרה המסביר ופותר את הבעיה. כמו כן משולבות בפעילות שאלות רב- ברירה כדי להנחות ולבדוק את הלומד. בניית התרשים נעשית מתוך מספר 'אבני בנין' (הורמונים ואברים) שעומדים לרשות הלומד. הוא יכול למקמם באיזור הבניה, לחברם כראות עיניו ולקבוע את מאפייני הקשר בין האברים - ההורמון, כיוון ההשפעה, סוג ההשפעה ועוצמתה. התרשים שבונה הלומד יעבור הערכה כאשר הלומד ירצה בכך. נבדקת הנכונות הביולוגית של התרשים ולא הצורה הגרפית שלו. המשוב שניתן ללומד כולל ניתוח של כל הקשרים שנבנו ומאפייניהם, והוא אינו דיכוטומי בלבד. פתרון ויזואלי מוצג ללומד הרוצה בכך, באופן כזה שניתן לראות בו- זמנית את התרשים שהוא בנה בצד הפתרון הוויזואלי וההערכה המילולית. בכל שלב של הפעילות הלימודית ניתן להצביע באמצעות העכבר על כל אחת מהמילים בטקסט הפעילות (כולל טקסט השאלות. התשובות האפשריות והמשובים שלהן) ולקבל מידע נוסף מכרטסות המידע, אם ישנו כזה. ללומדה מצורף מחולל ידידותי, המאפשר לערוך פעילויות ותכנים חדשים, ללא צורך בידע תיכנותי מעמיק. ע"י כך יכול מורה להתאים את הפעילויות בלומדה לקהל היעד המסוים שלו, ולתוכן אותו הוא רוצה ללמד. בצורה כזאת ניתן להתאים את הלומדה למערכות הורמונליות אחרות בגוף. את המידע במערכת המידע ניתן לעדכן ולהרחיב בקלות רבה. סביבת הפיתוח תוכנת 0זג6זטקץוז בה השתמשנו ליצירת הלומדה, היא תוכנה חדשה למחשב המקינטוש, המאפשרת ליצור בקלות יחסית תכניות מחשב שלהן אותו סגנון מימשק המאפיין תוכנות במחשב המקינטוש. בין השאר ניתן בתוכנה זו ליצור בסיס נתונים, לצייר, לשרטט תרשימים, לקלוט/לעדכן/לשלוף נתונים, ולכתוב תכניות מחשב באמצעות שפת המחברים של התוכנה. שפת המחברים אוג1זסקע! היא שפת תיכנות לכל דבר, ונוסף לזאת ניתן להפעיל באמצעותה את כל האופציות של המחולל, וכן ניתן לשלוט בכל האוביקטים הנוצרים ע"י המחולל. סגנון התיכנות של השפה דומה לסגנון חדש בתיכנות הקרוי קהווחותהזקסזק בטוחסוזכ) ז6(פכ). התוכנה מהווה למעשה מחולל יישומים כללי (סיסקזט? |618ח06 :608 וססד ), בחרנו בתוכנה זו כסביבת הפיתוח ללומדה, כיוון שניתן ליצור באמצעותה יחידות לומדה מורכבות משולבות בבסיט נתונים, באמצעים אחידים ומגובשים ותוך קשר מקסימלי ביניהם. המטרות ושיטות העבודה האלו אינן ניתנות ליישום באמצעות מחוללי הלומדה הנפוצים, או בשפות תיכנות קלסיות, בהנחה שמשאבי הפיתוח מוגבלים. התוכנה מאפשרת להשתמש בה וביישומים הנוצרים באמצעותה במספר רמות - רמה של שליפה בלבד; רמה של שליפת נתונים וגם הכנסת קלט במקומות מסוימים: רמת עריכה באמצעות תפריטים; והרמה המורכבת ביותר - רמת עריכה, כולל כתיבת תכניות בשפת המחברים. באמצעות רמות אלה ניתן לאפשר שימוש בתוכנה ע"י גורמים שונים: שימוש בלומדה ע"י התלמיד דורש ממנו להיות ברמת שליפה והכנסת קלט; שימוש בתוכנה ע"י איש התוכן דורש ממנו רמה של עריכה, ושימוש ע"י המתכנת דורש רמת עריכה וכתיבת תכניות. כך מתקבלת סביבת עבודה מגובשת ואחידה לכל התורמים לפיתוח - עורכים, מפתחים, מעריכים ותלמידים. סביבה זו מאפשרת לממש באופן המלא ביותר את תהליך ההערכה המעצבת, גם בשלב הראשוני שלו - בתוך צוות הפיתוח, וגם בשלב מתקדם בו מנסים את הלומדה עם מורים ותלמידים מקהל היער. מבנה הנתונים שיוצרת תוכנת 6976ז6קץ13 הוא מבנה של כרטסות. בל כרטטת מורכבת מכרטיסים המוצגים, כל אחד מהם, על גבי מלוא מסך המחשב. בכרטיס כזה ניתן ליצור ולעדכן "שדות" (במובנם הקלסי בבסיסי נתונים) אך ניתן גם ליחס לשדות אלה פעולות שתתבצענה במקרה ומשתמש הקצה שולף את המידע שבהם: ניתן להוסיף לברטיס תרשימים וציורים ביד חופשית; ניתן להשתמש בצלמיות (16009) לצרכים רבים, בין השאר לייצג פעולות כמו חיפוש, מיון, הרכבת תרשים; ניתן לקלוט תגובות משתמש באמצעים מגוונים, לנתחם ולהגיב בהתאם: ניתן לשלב תמונות וסרטי וידאו כולל פס קול; ולבסוף - ניתן לבצע כל אחת מהאפשרויות הניל כרקע משותף לבל הכרטיסים בכרטסת או ספציפית לכרטיס מסוים. כרטסות כאלה מאפשרות לבנות בסיס נתונים המשתלב היטב בלומדה, כיוון שסביבת הפיתוח מאפשרת לייצג את המידע בצורות שונות; מאפשרת שליפה מתוחכמת של נתונים (כמו שיטת זטקעון \אך שתוטבר בהמשך); ומאפשרת לבנות באותם אמצעים את הפעילויות הלימודיות שבלומדה. כך מושגת אינטגרציה מירבית בין הלומדה לבסיס הנתונים, דבר שעשוי לתרום לתועלת הלימודית של בסיס הנתונים והמערכת כולה. תוכנת 8ז3)זטקע11 אינה מערכת מחברים ייחודית לפיתוח לומדה והיא אף אינה מתמחה בכל אחת מהאפשרויות הנמצאות בה: היא אינה תוכנה ייעורית לגרפיקה וגם אינה תוכנה ליצירת בסיטי נתונים. אך היתרון המרכזי שלה הוא, שכל האפשרויות נמצאות תחת 'קורת גג אחת', וכתוצאה מכך מושגת אינטגרטיביות גבוהה של התוצר, אפשרות לכל השותפים בפיתוח לעבוד ב-69080. ח06ז50-הס, ותמיכה בתהליך ההערכה המעצבת, החיוני לפיתוח טוב של לומדה. "מעשה חושב" אפריל 0 אייר תש"ן | 9 10 כרטסות המידע בלומדה יי קיימים מודלים רבים לבניית בסיס מידע. המו . צר ר 3 2 - הקשרים בין הנתונים. למשל - מודל היררבי, 5 5 ל קביעת המודל יש צורך להבנות את המידע - - 0 למבנה המודל. לאחר הכנסת המידע לבסיס -. ו הקשרים בין פריטי המידע על פי המודל שתוכנן 2 5 ל קשרים רבים שאינם באים לידי ביטוי במבנה הקבוע 3 קשרים יוצאי דופן, קשרים אסוציאטיביים, קשרי 0 ו מערכות שונות במערכת, קשרים העולים בדעתו של המשת בבסיס המידע וכדומה. יצירת קשרים כאלה מוסיפה רובד נוסף לבסיס המידע הנקרא בדרך בלל )א16ז6קע1?. בכרטסות המידע של לומדת הבקרה ההורמונלית, ניסינו לקשר בין פריטי המידע, בין השאר גם ע"י קשרי ואט דוטקץ1!. אחד המאפיינים את למידתם של מתחילים לעומת מומחים הוא שהקשרים בין פריטי המידע הרלוונטיים לנושא אינם מאורגנים היטב בתפיסתם וכמו בן הם מתקשים לראות קשרים לא לינאריים בין גורמים שונים ולשלוף ביעילות את הפריטים הדרושים. השערת ה אפשרות נוחה ואינטואיטיבית ללומד לעקוב אחרי ק מידע לאו דוקא באמצעים המסורתיים, כמו חיפוש ומיון לפי אינדקסים ומילות מפתח, עשוי לעזור להם לבסס את מבנה הידע בתפיסתם. | 0 באמצעות תוכנת הפיתוח 6זג')זטקץ11 ניתן לתכנת בקלות רבה קש זא דזטקץ1] שהפעלתם לתלמיד תהיה פשוטה ביותר (הצבעה בלבד). אפשרויות חיפוש וקישור בברטסות המידע ניתן לדפדף בכרטיסים באופן סדרתי כמו בספר, וניתן גם לנצל את אפשרויות הקישור והחיפוש כדי לקבל מידע רלוונטי לנושא מסוים באופן לא לינארי. וי בל הכרטסות נמצאות תחת קישורי וצ>וזטק,1]. הבוונה היא שהצבעה על כל מילה המוצגת בכברטיס, בין אם בשדה ובין אם בתרשים, מקשרת את המשתמש עם הכרטיס הרלוונטי למילה זו. "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן נה על שם הבלוטה המפרישה בכרטיס ההורמון מקשרת למשל, הצבע הבוט הבלוטה הזו; הצבעה על המבנה הכימי שפ את ה לפורוש המילוני של מבנה זה: הצבעה על מילה ההורמון - למיר בתיאור של פעילות ההורמון בברטיס ההורמון לא ה 0 המילוני; הצבעה על מילה לא ברורה בהסבר מקשרת - טי המונח מקשרת להסבר של מילה זו באותה למילה ל על שם הורמון מסוים או אבר בתרשים הבקרה ב ב הברטסות המרכזיות - הורמונים, בלוטות ואברי ה לברטיס של המילה הנבחרת בכרטסת המתאימה. מ ל ברטסת ניתן לחפש באופן מהיר וישיר לפי ערך של שדה . 0 למשל - ישם ההורמון" בכרטסת ההורמונים, או ישם - ה' בכרטסת הבלוטה. חיפוש כזה נעשה באופן דומה בכל -- ושנו כפתור מיוחד לכך. בכרטסת ההורמונים למשל, 0 ל עליו פותחת חלון עם שמות כל ההורמונים הקיימים ה הצבעה על אחר מההורמונים המופיעים בחלון זה מעבירה את הלומד אל הכרטיס שלן. 3 בברטסת ההורמונים, שהיא הכרטסת המרכזית במערכת, ישנה ופשרות חיפוש המקבלת מספר לריטריונים ומצליבה ביניהם כדי 6 וא הורמונים העומדים בתנאים המבוקשים. למשל - חיפוש בל ורא הפפטידיים המופרשים מההיפופיזה. חיפוש זה מציב שני קריטריונים: השדה 'מבנה כימי' יכיל את הערך 'פפטיד' וגם השדה יבלוטה מפרישה' יכיל את הערך "היפופיזה'. עבור הגדרת התנאים בשדות המקודדים ניתן להשתמש בחלונות העזרה. חלונות אלה (המתקבלים עיי הצבעה בשם אחר השדות); מראים את כל הערכים - 0 באותו שדה. הצבעה על אחד הערכים האלה כותבת אותו, עבור הלומד, בשדה המתאים. יחד עם זאת ניתן גם לכתוב באופן חופשי ערכים אלה, או אף חלקי מילים בעלי משמעות. 4. בברטסת המונחים בה נמצא כרטיס הסבר לכל מילה נושאית במערכת, יש אפשרות לחפש מונח לפי נושא (כמו הורמונים, אברי מטרה, מבנים בימיים, תהליכים פיזיולוגיים, מושגים כלליים), וכן ישנה אפשרות לחפש מונח מסוים באינדקס אלפאבתי של כל המונחים. מימשק ודידותי ללומד באמצעות תוכנת הפיתוח ניתן היה לתכנת בקלות מימשק ידידותי לתלמיד העושה שימוש רב בצלמיות (חטטו) לפעולות השונות ובתצוגה גרפית של המידע. התרשים הבא הוא דוגמה למימשק זה. זהו כרטיס הורמון (אסטרוגן) בכרטסת ההורמונים. ההורמון: אסטרוגן מבנה בימי: קושור לתא: בלוטה מפרישה: עיקר לפני ביוץ) אברי מטרה: רחם, היפופיזה, היפותלמוס, שד ברחם: אחראי על התעבות רירית הרחם כשלב הפרולפרטיבי של מחזור הרחם. בהיפותלמוס: מונע שיחרור ה-0₪814 מהתאים. אר מעודד יצירתו ואגירתו. פרוגסטרון בהיפופיזה: מעודר הפרשת 111 ו-811. 5 המשך לחפש )| חזור הוראות סמל כרטסת חיפוש חזרה לאחור הפעלה ההצבעה- הזמן | דפדוף הורמונים הקלקה סדרתו לפי תנאים התפריט הראשי של כרטסות המידע ₪ = סמל ההתרחבות / 001 70 כרטיס אסטרוגן מכרטסת ההורמונים בכרטסות המידע: המימשק ללומד. הסברים לכרטיס: בכפתור 'המשך לחפש' משתמשים כאשר כבר מצאנו כרטיס/ים של כפתורי הקישור והחיפוש מרוכזים בחלק התחתון של הכרטיס. הורמונים העומדים בתנאים מסוימים, ורוצים לקבל כרטיס נוסף (אם באמצעות סמן כף היד ניתן להצביע על כל מילה הרשומה בכרטיס יש) העומד באותם תנאים. זהו למעשה כפתור המאפשר דפדוף לפי ומייד יתקבל מידע רלוונטי. תנאים. הכפתור 'חפש הורמון' מאפשר חיפוש ישיר לפי שם הורמון השדה 'פעילות ההורמון' מכיל טקסט בחלון הדומה לחלון הסטנדר- בכרטסת ההורמונים. טי של מחשב המקינטוש. "מעשה חושב" אפריל 0 אייר תש"ן 11 הפעולויות הלימודיות הפעילויות הלימודיות מורכבות מפעילויות בשתי רמות: 1. הרמה הראשונה היא הפשוטה יותר וכוללת פעילויות המכונות "פעילויות חיפוש מידע'. מטרת פעילויות אלו להביא את הלומד לשליטה בשימוש בכרטסות המידע, להבנת הקשרים הביולוגיים והקישורים בין פריטי המידע המיוצגים שם, ולרכישת מיומנויות חיפוש מידע שיעזרו לו להתמודד עם הפעילויות המורכבות יותר. 2. הרמה המורכבת כוללת פתרון בעיות בבקרה הורמונלית תוך הצגה ובניה של תרשימי בקרה, על פי המוסבמות של התרשימים המוצגים בבסיס המידע. מבנה הפעילויות לפתרון בעיות פעילויות אלו הן פתוחות באופיין. הפעילויות מתמקדות בבעיות מסוימות בבקרה הורמונלית. למשל - גלולה למניעת הריון מורכבת מהורמונים מסוימים. איך משפיעים הורמונים אלה על מהלך המחזור הרגיל? בדרך כלל תתואר הבעיה ללומד בפירוט רב והוא יישאל ע"י הלומדה מספר שאלות מנחות. בכל שלב יוכל הלומד להצביע על אחת מהמילים בטקסט הפעילות (כולל טקסט השאלות המנחות והתשובות האפשריות להן) ולקבל אינפורמציה נוספת מכרטסות המידע, אם ישנה כזו. זו למעשה הפעלת טכניקת ה"זטקץ1! זאד על טקסט השאלה תוך חיבור ישיר לכרטסות המידע וחזרה מהירה משם להמשך פתרון השאלה. , משימתו החשובה של הלומד היא להרכיב תרשים בקרה המסביר את הבעיה. בניית התרשים נעשית מתוך מספר 'אבני בנין' (הורמו / <פעולויות לימודיות> 1 בדי להבין את תוצאות בדיקות המעברה וכדי לנתח את האפשרויות למצבה של קריסטל, כדאי לך לבנות את תרשים הבקרה ההורמונלי אצל אשה ללא בעיות פוריות. הנחיות: - הכנס לתרשים רק את האברים וההורמונים הנמצאים בחלון המרכיבים (אל תכליל בתרשים את השפעות הפרוגסטרון על ההיפופיזה). - אם חסר לך מידע, תוכל להיעזר בכרטטות המידע. - תובכל לקבל הערכה בבל שלב של הבניה אם כי אינך חייב בכך. - התרשים שתבנה לא יימחק גם אם תקליק את כפתור החץ התחתון, ויישאר על המסך עד סיום הפעילות. הקשר: שחלה <-> הופופוזה - נכון. - - ההורמון 158 בקשר הזה - נכון. - ביוון השפעת ההורמון 811 - אונו נכון. - - ההורמון 1.8 בקשר הזה - נכון. -- בל מאפייני הקשר באמצעות 111 - נכונים! ברטיס הפעילות הראשי. בשלב זה של הפעילות, הלומ בחלון הימני העלוון. 2 "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן כרטסות מידע | ]₪ | קבל פיתרון ]]]‏ קבל הערכה" ד נדרש לבנות תרשום בק בנה שני קשרים וביקש הערכה. תוצאות ההערכה מופועות בחלון המתגלגל ל הלל בעות פומוות. הא ו תי נום ואברים) שיעמדו לרשות הלומד. הוא יכול למקמם באיזור הבניה. לחברם כראות עיניו ולקבוע את כיוון הקשר, סימנו וגודלו. החיבורים בין האברים נעשים ע"י הלומדה על פי מוסכמות מערכת זו בר שתלמיד יוצר תרשימים הדומים בצורתם לאלה שבכרטסות ו (במהלך הבניה יכול התלמיד להיעזר בתרשימי כרטסות המירע). התרשים הבא מתאר שלב מסוים בפתרון בעיה בפעילות לימודית. היפוטלמוס הימפופיזה מטה מימין. טקסט הפעילות מופיע מחולל הפעילויות (מחולל הלומדה הייעודי) המחולל מאפשר למעונין בכך, לכתוב ולערוך פעילויות ותרגילים בבקרה הורמונלית, ללא צורך בתיכנות או בידע טכני מורכב כלשהו. כך יכולים מורה או מתכנן תכניות לימודים, ליצור פעילויות חדשות ולערוך פעילויות קיימות, ולהתאים את הלומדה לקהל היעד המסוים שלהם. המחולל בנוי משני חלקים: (1) כרטיס עריכת פעילות המאפשר טיפול בפעילות, ובניית תרשימי בקרה לספרית התרשימים; (2) שפת מחברים ייעודית המאפשרת לכתוב את מהלך הפעילות עצמה, ובין השאר לקבוע את השאלות, התשובות האפשריות, המשובים לכל תשובה, ואת מטלות בניית תרשימי הבקרה. טופול בפעילויות הטיפול בפעילויות נעשה בכרטיס מיוחד לכך. חלון עדיכת הפעילות: אחוות נשים 5 פו4ו5ו12 ת- אשה מגיעה לרופא עקב אי יכולת להיכנס להריון. היא עוברת בדיקות לקביעת רמות ההורמונים בדמה. להלן הבדיקות שנעשו. הקלק בבדיקה שאת תוצאותיה ברצונך לקבל. 0- א. בדיקת 0011 ב. בדיקת אסטרוגן. ג. בדיקת פרוגסטרון. לך לתרשים מסי...2) ל מספר התרשים האחרון: 15 כרטיס עריכת פעילויות מספרי המרכיבים: שד-1 כלומיפן-11 רחם-2 12-01 שחלה-3 84 היפותלמוס-4 אסטרוגן-14 היפופוזה- 5‏ ]15-11 שלייה-6 פרוגסטרון-16 דם-7 שןק-17 רופא-8 פרגונל-18 אינהיבין-19 פרולקטין-9 6 טען פעולות: בעיה ראשונה קריסטל אחוות נשים דם יזע ודמעות גיל ההתבגרות אמצעי מניעה חיפוש מידע א' אורח פקודות ניהול פעילות: > פקודות ניהול מסך: ח- - נקה את חלונות הטקסט 1ח- - נקה חלון טקסט עליון 2 - נקה חלון טקסט תחתון [- - הראה תרשים לדוגמה ט- - מחק תרשים לדוגמה 1- - הקרן טקסט בחלון השמאלי התחתון ] כרטיס לומד ברטיס עריבת פעילות, במצב עריכת הפעולות 'אחוות נשים'. הפעילות עצמה מופיעה בחלון המתגלגל מימין המתפקד כמעבד תמלילים לצורך עריכת טקסט הפעולות. קיימים שני חלונות מרכזיים בכרטיס: חלון ובו שמות הפעילויות בלומדה (פעילויות מוכנות ופעילויות בעריכה). שמות הפעילויות נקבעות ע"י העורך באופן חופשי. הצבעה על אחר משמות אלה טוענת את הפעילות לחלון העריכה. בחלון העריכה מופיע 'תסריט' הפעילות. ניתן לערוך פעילות זו באמצעים הדומים לעיבוד תמלילים, וכך מושגת גמישות מירבית בעריכה. חלון נוסף בכרטיס הוא חלון המרכיבים, ובו מופיעים שמות כל האברים וההורמונים (ברשימות נפרדות) וליד כל שם מופיע מספר זיהוי המאפשר להתייחס אליו תוך כתיבת תסריט הפעילות. שאר מרכיבי הכרטיס הם כפתורי שירות: כפתור 'שמור פעולות': שומר בתקליטון את הפעילות הנמצאת כרגע בחלון העריכה, ומוחק את הגירסה הקודמת שלה. השמירה בדיסקט נעשית כקובץ טקסט חיצוני, מבנה המאפשר גמישות באריזת הלומדה לקהלי יעד שונים. בפתור 'פעילות חדשה': מאפשר לפתוח בעריכת פעילות חדשה. כפתור 'כרטיס לומד': מאפשר למורה לעבור בכל רגע שירצה לכרטיס התלמיד, ושם לנסות את הפעילות שהוא עורך כתלמיד. גם בכרטיס התלמיד ישנם כפתורי שירות למורה, אך אלה סמויים מהתלמיד. כפתורים אלה גלויים בתרשים הבא (כף היד מורה על הכפתור המרכזי, המאפשר מעבר לכרטיס עריכת הפעילות): "מעשה חושב" אפריל 0 אייר תש"ן אשה מגיעה לרופא עקב אי יכולת להיכנס להריון. היא עוברת בדיקות לקביעת רמות ההורמונים בדמה. להלן הבדיקות שנעשו. הקלק בבדיקה שאת תוצאותיה ברצונך לקבל. א. בדיקת 00811. ב. בדיקת אסטרוגן. ג. בדיקת פרוגסטרון. ד. בדיקת 5ש. ה. בדיקת 1.71. ו. בדיקת שתן. ₪ כרטסות מידע קבל פיתרון כרטיס הפעולות במצב בו גלויים כבפתורי העריכה, המאפשרים בּון השאר הרצה נסיונית של פעילות בעריבה וכן עריכת תרשימים וצורופם לספרית התרשימים. באינטרקציה של המורה עם הלומדה (כשמטרתו לכתוב או לערוך פעילויות) ייראו הכפתורים הבאים (בין חלון בניית התרשים לחלונות המרכיבים): כפתור 'ערוך פעילות': מאפשר למורה לעבור לברטיס המורה, בו יוכל להתחיל או להמשיך בעריכת הפעילות. כפתור 'התחל': מאפשר למורה להפעיל פעילות מתחילתה כפי שיקבל אותה התלמיד. בכל עת יכול המורה להתחיל מחדש, גם אם הוא נמצא במהלך הפעילות. בפתור 'דלג': מאפשר למורה לעבור למצב הרצת פעילות מזורז, בו מתבטל זמנית ההברח לבנות תרשימים ולקבל עליהם הערכה או ההכרח למצוא את התשובה הנבונה לשאלת רבדברירה. כך יבול המורה להתרשם מאופן זרימת הפעילות בלא שיעוכב במטלות התלמיד. כפתור ישמור תרשים': מאפשר למורה לבנות תרשים בקרה הורמונ- לית, באותם אמצעים הניתנים לתלמיד, ולאחר סיום הבניה לבקש את שמירת התרשים בספרית התרשימים של הלומדה. כל תרשים מערכת נמצא בברטיס נפרד, וכרטיסים אלה הם חלק מכרטסת הפעילויות שבה רק הכרטיס הראשון גלוי לתלמיד. התרשימים מהווים מאגר המשרת את כל הפעילויות, כלומר התרשים לא שייך לפעילות זו או אחרת. "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן קבל הערכה | כתיבת תסריט הפעילויות באמצעות שפת המחברים הייעודית בחלון העריכה נכתבת הפעילות בטקסט רגיל בו משולבות שורות המכילות פקודות בקרה. פקודות אלה קובעות באיזה אופן תוצג הפעילות לתלמיד. לרוגמה, שורה המכילה ט0080ח60-- גורמת לכך שהמשך הפעילות יותנח בהצבעת התלמיר על כפתור ההמשך. הודעה על הצורך בהצבעה כדי להמשיך, נכתבת ע"י הלומדה בחלון האינטראקציה באופן אוטומטי כחלק מפירוש הפקודה טטחווחס6-- ובלי שבותב הפעילות יצטרך לדאוג לכך. או למשל - שורה המכילה 4 טוגט!גשט-- מורה למערכת להשוות את תרשים הלומד לתרשים ספריה מספר 4, כאשר הלומד יבקש הערכה לתרשים שבנה. שורה המכילה ו מעידה על שאלת רב-ברירה המופיעה מיד בהמשך. כאמור שפת המחברים פשוטה ביותר אך יחד עם זאת, כל פקודה בה תומכת וקשורה ישירות לפעילויות בנושא הבקרה ההורמונלית. על כן השפה היא אפקטיבית ביותר, למרות פשטותה. סוכום הפרויקט הפרויקט לפותוח לומדה לבקרה הורמונלית, מדגים שיטות לפיתוח מערבת מורכבת של לומדה ומחולל ייעודי לה. מורכבות המערכת מאבני בנין נתונות. יחד עם הפתיחות מציבה המערכת גם מטרה ברורה והיא - פתרון בעיה בבקרה הורמונלית. המחולל הייעודי מאפשר להוסיף ולשנות פעילויות לימודיות ללא צורך במיומנות תיכנותית מחד, וללא צורך להכיר לעומק את האופציות הרבות והמגוונות של מחולל לומדה כללי מאידך (אופציות שרובן אינן רלוונטיות לנושא הלימוד הספציפי). כך יכולים המורה או מתכנן תכניות הלימודים להתאים את הלומדה לקהל היעד המסוים שלהם. תהליך כתיבת הפעילות מאפשר יצירתיות וגמישות רבה לכותב. ניתן לו בקלות רבה לעבור ממצב של מורה למצב של תלמיד וחזרה, ובכך להתרשם מיידית מכל חלק של הפעילות אותה הוא כותב או משנה בזמן מסוים. ניתן להתייחס לתרשימי ספריה ואף לתרשימים שעוד לא נבנו, ותוך כדי הרצת הפעילות בתלמיד, להוסיף את התרשים לספריה, ומייד להמשיך את ההרצה כתלמיד. אופציות אלו מאפשרות ליישם את שיטת הפיתוח חשוצטכ] השטז50-ח0 גם לאבי השימוש במחולל הייעודי. קיימת גם היכולת להוסיף תכנים לכרטסות המידע בקלות רבה, זאת ע"י כלו עריכה מוכנים של תוכנת הפיתוח טזג6זטקץ11, ללא צורך לכתוב כלי עריכה ייעודיים, כפי שנעשה עבור עריכת הפעילויות. המחולל הייעודי מאפשר לבצע את תהליך ההתאמז של אמצעי הלימוד לסביבת למידה מסוימת בה הוא מופעל. בתהליבי יישום של תכניות לימודים ידועים שני תהליכים - אימוץ (00ו1ק300) והתאמה (ח0וווק303). מבנה תכנית לימודים המאפשר אימוץ בלבר לא יאפשר בדרך כלל יישום מלא של התכנית, על פי כוונות המפתחים, כיוון שלכל סביבת למידה יש מאפיינים ספציפיים לה - מאפיינים של סוג אוכלוסית המורים והתלמידים, רקע לימודי קודם, מוטיבציה, ההקשר הלימודי ועוד. על כן תהליך ההתאמה הוא תהליך חיוני ליישומה המוצלח של כל תכנית לימוד וכל מערכת לימוד ממוחש- בת. בענין זה יש לדעתי למערכת לימוד ממוחשבת יתרון יחסי: יש לה פוטנציאל להשתנות בהתאם לדרישות ספציפיות של סביבת הלמידה בה היא מיושמת. בשאר מסגרות הלימוד, ניתן בדרך כלל רק לבחור נושאים מסוימים מתוך אלה הקיימים בחומרי הלמידה של תכנית הלימודים. סיכום ובכן - מי מפחד מפיתוח לומדה? למרבה הצער - כמעט כולם. מעט מאוד חברות מסחריות עוסקות בפיתוח לומדה, וחלק גדול מתוכן עושה זאת באופן לא יסודי ומשיקולים מסחריים בלבד. משרד החינוך עוסק מעט בפיתוח, למשל - ביחידה לתכניות לימודים ממוחשבות שבאגף לתכניות לימודים, אך גם שם הדברים נעשים עם משאבים מצומצמים ותוך ביקורת מתמידה מכל עבר על עצם כניסת המשרד לתהליך הפיתוח. האוניברסיטאות בארץ גם הן ערות לנושא וההוראה, שהיא אחת ממטרות היסוד של כל אוניברסיטה, אינה זוכה להיות בעדיפות גבוהה במיוחד. בחו"ל המצב טוב יותר, אוניברסיטאות רבות הקימו יחידות לצורך פיתוח אמצעי הוראה, הפועלות בתוך האוניברסיטה ואף מחוצה לה. כמה מיחידות אלה כבר הפכו לגופים עצמאיים והן מובילות כיום את התחום (כמו קבוצת הוידאודיסק של נברסקה - קטסזכ) תסוזסטטסזק / השופטכ] 10600156/\ 35%8זס6אנ), במוסדות חינוכיים רבים בארץ קיימת התחושה שישנן לומדות מוכנות רבות ויש רק להשיגן או לרכשן, ולאפשר לתלמידים להשתמש בהן כפי שמשתמשים בספרים בספריה. תחושה זו קיימת במיוחד לגבי הוראה של תכנים אוניברסליים, כמו רפואה, ביולוגיה, מתמטיקה וכדומה. הדבר אינו נכון לדעתי. רוב החומר הקיים אינו ברמה דידקטית נאותה. מלבד זאת רוב הלומדות הקיימות נבנו כך שלא ניתן לשנותן, ולכן לא ניתן להתאימן לצרכים הספציפיים באותו מוסד חינוכי. לכל לומדה יש הוראות הפעלה, הוראות השונות בדרך כלל מאלו של לומדה אחרת (ביחוד נכון נושא זה בלומדות שפותחו למיקרו מחשבים של יבמ). כל נושא ניהול הלמידה וריכוז תוצאות עבודתם של התלמירים גם הוא אינו אפשרי בדרך כלל. כדי להפעיל לומדה באופן מוצלח יש להכשיר תחילה את המורים והתלמידים לשימוש בה, ענין שמוזנח גם הוא לעתים קרובות. כל הגורמים הללו מצטרפים יחד ומונעים שימוש יעיל בחומר לימודי שפותח במקומות אחרים או ע"י גופים מסחריים. אין לפחד מפיתוח לומדה. התהליך אמנם יקר, אך בשיטות פיתוח מסוימות, אותן תיארתי במאמר זה, ניתן בהשקעה סבירה לייצר מערכת בעלת פוטנציאל להיות מיושמת לצרכים ספציפיים שונים ולשעות לימוד רבות. הרעיון המרכזי בשיטות הפיתוח שתיארתי הוא פיתוח לומדה ומחולל ייעודי לה, הכולל גם שפת מחברים ייעודית, כאשר הפיתוח עצמו נעשה באמצעות טביבת פיתוח חזקה כדוגמת תוכנת זטסעגו 4 ולאו דוקא באמצעות מחוללי הלומדה הכלליים. פיתוח שעת לימוד לתלמיד בשפת תיכנות אינו יעיל, ובאמצעות מחולל לומדה בללי ישנן מגבלות רבות על אופיו הדידקטי של השיעור. בשתי האפשרויות יש בעיה להתאים את התוצר למשתמשים השונים. המאמץ הנדרש לפיתוח לומדה הוא אכן גרול אך תוצרי הפיתוח חיוניים כיום למערכת החינוך. מערכת החינוך, החל בחינוך היסודי וכלה בחינוך הגבוה והטכנולוגי, היא מערכת המתמודדת עם כמויות הולכות וגדלות של חומר לימודי מורכב ועם זרם תלמידים הולך וגובר המעונין לרכוש השכלה ומיומנויות. לכן ההשקעה בפיתוח לומדה מוצדקת לדעתי, ואף יעילה, אם תהליך הפיתוח נעשה בשיטות מתקדמות. ו וו ו בנ םוכסהמ וכלי נקהפמק ההק תמח כו-נ חקפ התנק מנוח ונתנייש ו מכתב למערכת לאחרונה הופיעה אצל אנשי מחשב טעות נובעת מכך שהלומדה מעמידה בפני הלומד מצבי למידה פתוחים כמו שיטוט חופשי במאגר מידע ובניה חופשית של תרשים בקרה לכבוד מערכת "מעשה חושב". חז"לינו אמרו "שבשתא כיון דעל, על"; רואי- חשבון ובנקאים קוראים לזה טל"ח; אנשי מחשב מדברים על בג עקשני. המשותף לכל אלה הוא הרעיון, שישנן טעויות מרגיזות שאינך מצליח לשרש בשום"אופן. כוונתי הפעם לטעויות לשוניות. הדוגמה הקלסית לטעות כזו היא "היזון חוזר". מי שהמציא את המלה "היזון" היה כנראה עולה חדש, או סתם אנאלפבית. מכל- מקום, ידיעותיו בעברית שאפו לאפס. מהפועל הזין אי-אפשר ליצור "היזון", כשם שמהפועל הקים אי"אפשר ליצור "היקום". שם-העצם הוא הזנה, כמו הקמה. כך הבאה ולא היבוא, הרמה ולא הירום, הרצה ולא הירוץ, וכן הלאה. התרגום הנכון ל"פידבק" הוא משוב, אבל, למרות כל מאמצי התיקון, השיבוש הזה חוזר ומופיע בהרצאות ובמאמרים של אנשי מחשב. טעות אחרת, לא של בורים אלא של חסרי- היגיון, היא הכינוי "מערכת מומחה". לא ברור אם הכוונה לסמיכות או לשם-תואר. מכל-מקום, המערכת שבה מדובר אינה שייכת למומחה, אלא היא באה להחליף אותו. היא גם איננה מומחה בעצמה, אלא מומחית, שכן מערכת היא נקבה. התרגום המדוייק של וחטספץ5 מטקאט הוא מערכת מומחית. קשה להבין למה בדיוק התכוון האיש שהמציא את הכינוי המשובש. חרשה, ואני חושש שגם היא תיתקע בלשוננו, לא לבלוע ולא להקיא: "אבי-טיפוס" (הבי"ת בצירה). הרבים של אב הוא אבות, לא אבים, ובסמיכות - אבות המזון, אבות אבותינו. ולא אבי-מזון ואבי-אבותינו. נכון היה אפוא לומר אבות-טיפוס, אבל עדיף, לדעתי, לרבר על אבטיפוס כמלה אחת, וברבים אבטיפוסים. אין אומרים כבר רמי- קול, מגדלי-אור וקרונות-נוע אלא רמקולים, מגדלורים וקרונועים. האגודה הישראלית לארגונומיה (איגוד מתמחה אוטונומי באיל"א) לתשומת ליבכם! נחמן גבעולי "מעשה חושב" אפריל 0 אייר תש"ן | 15 ויק 0 המשב הנכס | הכינוס : = האחצי השביעי לבינה מלאכותית לבינה מלאכותית הכינוס הישראלי השביעי לבינה מלאכותית וראיה ממוחשבת כפר המכביה, 26-27 בדצמבר 1990 הכינוס הוא פגישה שנתית של האגודה הישראלית למסל מלאכותית והאגודה הישראלית לראיה ממוחשבת, שהן קבוצות התמחות באיל"א. מוזמנים מאמרים בנושאים הקשורים לבינה מלאכותית וראיה ממוחשבת, כולל הנושאים הבאים: הסקה אינדוקטיבית * רכישת ידע * בינה מלאכותית וחיגוך * שפות בינה מלאכותית * הסקה אוטומטית * מודלים קוגניטיביים * מערכות מומחה * עיבוד שפות טבעיות * תכנון וחיפוש * תיאוריה ולוגיקה של ידע * עבוד תמונה וזיהוי צורות * ניתוח תמונה וראיה ממוחשבת * תפיסה חזותית * ישומים, רובוטיקה המאמרים שיוגשו יבדקו על ידי ועדת התכנית. יש להגיש ארבעה עותקים של המאמר המלא או תקציר מורחב; המאמרים שיתקבלו יופיעו בקובץ המאמרים. על המאמרים להגיע אל יושבי הראש של הועדה בכתובות הבאות עד ליום 1.6.90. הודעות למחברים ישלחו עד 1.9.90 בינה מלאכותית ראיה ממוחשבת ד"ר ישי פלדמן פרופ' אלפרד ברוקשטיין הכינוס השביעי לבינה מלאכותית הכינוס השביעי לבינה מלאכותית וראיה ממוחשבת וראיה ממוחשבת המחלקה למתימטיקה שימושית הפקולטה למדעי המחשב מכון ויצמן למדע הטכניון וחובות 76100 חיפה 32000 הטוב ביותר הופך לטוב יותר.. במחיר טוב יותר. סן] החברה האמריקאית מס' 1 בעולם במדפסות לייזר מציגה לראשונה בישראל את הדור החדש והמתקדם מכולם: וו דח 55 | ו - יותר ביצועים, יותר גרפיקה, במחיר אטרקטיבי יותר. הקדם גם אתה את כולם וקח לעצמך כבר היום את דור העתיד במדפסות, ליעוץ והדגמה פנה למרכז המידע ללקוח טל': 03-387333 מגיצים בלעדייים 6 "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן פוה קובעת את הדפוטים הנדסת תוכנה ג'ון ר. וווצל ולארי קרשברג פיתוח מערכות מבוססות-ידע: ארגון מחדש של מחזור החיים של פיתוח מערכת מחזור החיים של פיתוח מערכת מבוססת-ידע נתמך באמצעות השתלשלות מתודולוגית. במתודולוגיה זאת תהליכים באים במקום שלב ו שלבים ואבני דרך. והפעלה דינמית של התהליכים מאפשרת /\ למערכת להתנהל תוך שהיא מתפתחת. הגדרת הצעה איתור בעיה זיהוי בעיה הערכת יתכנות ביצוע הגדרת בעיה הגדרת פתרון ניתוח דרישות מידע ניתוח מערכת ניתוח דרישות מידע ניתוח תהליכים ניתוח זרימת נתונים תכנון מושגי תכנון לוגי ד.א = שלב הפיתוח שיר כאשר ארגון מתחיל לבנות מערכות מבוססות-ידע, מתעוררות שאלות. האם הנדסת ידע יכולה להיעשות על ידי אנשים ממוצעים? האם אנו זקוקים למהנדסי ידע שמחירם גבוה? האם אנו זקוקים לתוכנה חרשה? האם אנו זקוקים לפילוסופית פיתוח מערכת חדשה? התשובות שנותן מאמר זה הן: כן, לא, כן וכן, בהתאמה. המאמר מרחיב תשובות אלה ומתאר את מחזור החיים של פיתוח מערכת מבוססת-ידע (85121.6א). המראה מה יש לשנות ומה ניתן לשמור מתוך בקרות קישורי נתונים סינכרוניות (501.6) קונבנציונליות. בניית מערכות מידע מבוססות"-מחשב כרוכה בכמה מטלות בסיסיות: איתור בעיה, זיהויה והגדרתה; הגדרת פתרון (דרישות תכנון פיזי תפקודיות); ניתוח מערכת; תכנון מערכת לוגית ופיזית; תכנון תהליכים ותכניות; כתיבת תהליכים ותכניות; בחינת תכניות; בחינה משולבת; הסבה והתקנה: הפעלה. ארגון מטלות אלה יכול להיות שונה, אבל את המטלות יש לבצע. תכנון פיזי של המערכת פירוק לתת-מערכות פירוק להליכים ותכניות תכנון מסד נתונים פיזי תכנון פיזי של המערכת תכנון קובץ ומסד נתונים פיזיים פיתוח תכניות תכנון תכניות קידוד תכניות בחינת תכניות פיתוח הליכים תכנון הליכים כתיבת הליכים בחינה משולבת מערכות עיבוד תנועות (168), מערכות תומכות החלטה (258) ומערכות מבוססות-ידע (%88) מציבות אתגרי פיתוח שונים. מערכות עיבוד תנועות מבצעות עיבוד נתונים שגרתי, מתוכננות על בסיס תבניות, הליכים, קלט ופלט, ולעתים קרובות מטפלות בבעיות מובנות היטב. מידת אי-הוודאות לגבי הצלחת הפרוייקט תהיה ן גבוהה או נמוכה, בהתאם לגודלה של המערכת, בקיאות בטכנולוגיה ומבנה הבעיה. מחזורי חיים של פיתוח מערכת (521.6) נוצרו כאשר רוב המערכות היו מערכות עיבוד תנועות. מתודולוגיות כמו 66וזק, וווסטק5 517 הופיעו בתחילת שנות ה-70. מתודולוגיות אלה ו-%01.6 התקנה והפעלה 6 אחרים הם בדרך כלל גירסאות שונות של מחזורי החיים של ששעס₪ 7 או וווו80. אחד ה1.67כ5 מארגן את המטלות הבסיסיות כפי שנראה הסבה בתרשים 1. בחינה משולבת אינה נכללת ב-501.6 זה, ושלב הבקרה הסבה והתקנה בדיעבד, חשוב ככל שיהיה אינו כולל מטלות בסיסיות חיוניות. הפעלה ושמירה הפעלה בקרה בדיעבד וי [ |חטוווקטוטצטכן וחשורצ5 טת! קחוקוהגעז טש :16 5 13:0860 -טק6ט|צוטח א טוווקטוטשטם שו 01 תו טו ווח ) -שזטי) טוט 1.77 .[ט12וטו\ .₪ חו\ט! 3 .טוש 6 16 תרשים 1: מטלות בסיסיות של בניית מערכת ב-501.6 --7-7₪---7---7-7-- 0 םב . חטופפוות זט על 1106 הז .9אל] [וז ג .1אי)\ "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן | 17 ארגונים רבים מפעילים את שלבי 501.6 בזה אחר זה, תוך סימון סיום לאחר כל שלב, גישה המתאימה למערכות עיבוד תנועות רבות. גישה זו מניחה שהמשתמשים יודעים את דרישות המידע שלהם, שהתכנון פשוט, והביצוע הוא הבעיה האמיתית, ושסימני הסיום מבטיחים את המענה למפרטי המשתמש. לרוע המזל, ידיעת דרישות המידע מראש אינה סבירה, תכנון פשוט הינו נדיר, גם במערכות עיבוד תנועות, וסימני סיום מזמינים קשיים. ומשום כך, רויס ובהם מביאים בחשבון חזרות. אולם בפועל, אנשים מתקשים להודות בטעות, החזרות הן קשות, הן מטעמי מדיניות והן מטעמים בלבליים, ואנשים מוסיפים להניח שהמפרטים צריכים לבוא לפני בניית מערכת. חסרונות אלה של 501.6 נעשים חמורים יותר כשמדובר במערכות תומכות החלטה. מערכות תומכות החלטה עוזרות למקבלי ההחלטות לטפל בבעיות שאינן מובנות כהלכה באמצעות שימוש במודלים אנליטיים לשם הפעלת נתונים. מערכות תומכות החלטה מתוכננות על בסיס מודלים מחשוביים וסטטיסטיים. מכיוון שמבנה הבעיה בדרך כלל רופף והתוכנה בדרך כלל לא מוכרת, אי-הוודאות גבוהה. הגישה קודם-תכנון-אחר-כך-ביצוע אינה מתאימה. מאחר שמערכות תומכות החלטה מטפלות לעתים קרובות בבעיות שאינן מובנות כהלכה, רק לעתים רחוקות יודעים המשתמשים את דרישותיהם מראש. אסטרטגיות היוריסטיות ואסטרטגיות התפתחו- תיות, שתיהן צורות של יצירת אב-טיפוס, מטפלות בבעיה זאת. יצירת אב-טיפוס מטפלת בבעיה מרכזית אחרת הנוגעת למערכות תומכות החלטה: הגדרת דרישות נכונות, שלימות וחד-משמעיות. על אף ששפות כמו .751 יכולות להגדיר דרישות עקביות וחד" משמעיות, הן אינן יכולות להבטיח שהדרישות תהיינה שלימות ותטפלנה בבעיה הנכונה. יתר על כן, לעתים קרובות המשתמשים אינם יכולים לקבוע אם הגדרות פורמליות אלה תענינה על דרישותי- הם. הדרך הטובה ביותר למשתמש לעשות זאת היא להשתמש במערכת. יצירת אב-טיפוס תסייע בכך. אחת המתודולוגיות ליצירת אב-טיפוס כוללת ארבעה צעדים, המוצגים בתרשים 2. הצעד השלישי והצעד הרביעי באים זה אחר זה שוב ושוב, עד אשר הם יוצרים אב-טיפוס תפעולי. פעולה כלשהי עם אב הטיפוס מסכמת כמה ברירות, כולל שימוש באב-טיפוס כמפרט להנדסת תוכנה רגילה. מתודולוגית אב-טיפוס זאת מצמצמת את המטלות הבסיסיות לצעדים מעטים. מערכות מבוססות-ידע תלויות יותר בגישה לידע מאשר בטכניקות מחשוביות מתוחכמות. הן ישימות בעיקר כאשר לא ניתן לפתור את הבעיה באמצעות אלגוריתם. על מהנדסי ידע לחפש פתרונות ולייצג אותם בתכניות מחשב. זוהי משימה קשה, משום שלמומחים קשה בדרך כלל להסביר את פתרונותיהם, וטכנולוגית ייצוג ידע בדרך כלל אינה מוכרת. הדבר מביא לרמה גבוהה מאוד של אי-ודאות לגבי הצלחת הפרוייקט. מתודולוגיות יצירת אב-טיפוס קודמות אינן מטפלות באתגרים שמציבות מערכות מבוססות-ידע. מתודולוגיות אלה מספקות קווים כלליים לעבודה, כמו התיאורים הזמינים של התפתחות מערכת מבוססתדידע. ולכן, מאמר זה מתאר מתודולוגיה המטפלת באתגרים הספציפיים של בניית מערכות מבוססותדידע. צמיחתו של מחזור החיים של פיתוח מערכת מבוססת-ודע (8501.6א) חברת גחו!סז63 הזטס5 01 51666 8106 / 0055 ₪106 (80/85) מטפלת, על פי חוזה עם הממשלה הפדרלית, בתביעות של תכניות ביטוח רפואי פדרליות מסויימות. תהליך עבודה מאומץ, בדיקה רפואית של תביעות אלה, דורש את שירותיהן של אחיות מקצועיות בעלות נסיון. חברת 80/88 היתה מעוניינת בפחות עבודה מאומצת, בבדיקות יותר עקביות, באחוז נמוך יותר של ערעורים על דחיות, באחוז נמוך יותר של ספקות הבודקים, בפחות רגישות לשינויי נפח צערו זיהוי דרישות המידע הבסיסיות של המשתמש 1 הברת בעיה, זיהויה, הגדרתה, הגדרת פתרון, ניתוח מערכת, תכנון לוגי של המערכת צערג פותוח מערכת אב-טיפוס התחלתות הגדרת פתרון, ניתוח מערכת, תכנון פיזי של המערכת, תכנון הליך ותכניות , קירוד תכניות צעד3 שומוש במערכת אב-טיפוס כדי לשכלל דרישות זיהוי בעיה והגדרתה, הגדרת פתרון, ניתוח מערכת, תכנון פיזי ולוגי של המערכת, בחינת תכניות ובחינה משולבת צעד4 עדבון אב-טיפוס הגדרת פתרון, ניתוח מערכת, תכנון לוגי של המערכת, תכנון הליך ותכניות, קידוד תכניות פעולה כלשהי עם אב הטיפוס תרשים 2: מתודולוגית יצירת אבדטיפוס פעילות ובעלויות נמוכות יותר לתביעה. דרישות אלה מאפיינות את הבעיה העסקית. החולים מקבלים שירותים רפואיים מסוגים שונים מאלה המספקים אותם, והאחרונים מגישים לממשלה תביעות לתשלום. הבודק של 5 קובע אם התביעה תשולם בחלקה או במלואה. הבודק עונה על שתי שאלות: 1. האם החולה זכאי לכיסוי? 2. האם ראוי לשלם עבור השירותים שניתנו? למשל, עבור שירותי בית של אחות ראוי לשלם במקרה של התקף לב חמור, אבל לא במקרה של בעיות כיב קיבה קלות. באשר לזכאות, הבודק מסתמך על הנחיות מוגדרות היטב. לגבי ההתאמה לתשלום, הבודק מסתמך יותר על נסיון: ההבנה כיצד הבודקים עונים על שתי שאלות אלה היא-היא בעית הידע. 5 והמכון לניהול מידע, טכנולוגיה ומדיניות בקולג' למינהל עסקים באוניברסיטת דרום קרוליינה חברו יחד לבניית מערכת מבוסטת-ידע לשם אוטומציה של בדיקה רפואית של תביעות אלה. 5 בחרה במערכת מומחית. המערכת נקראה |א8001.41!א. מחזור החיום של פיתוח מערכת מבוססת-ידע מחזור החיים של פיתוח מערכת מבוסטת-ידע (1.6ס888א) הוא מתודולוגיה ליצירת אב"טיפוס למערכות מבוססות-ידע, אשר ו במסגרות (פ!5) מערכת מומחית ובסביבות תיכנות. כרי חימנע מהנוקשות של שלבים עוקבים, ה-0 8501 מורכב מהתהליכים המוצגים בתרשים 3, זיהוי בעיה (1) הגדהה מחדש 1 | בחינת הנמקה (אד) בחינת ידע (א7) ו 6 זיהוי בעיה חדשה. | | הסבה (6) [ 707 - | אחקה/הרחבה (₪/א) תרשים 3: תרשים זרימה של מתודולוגית פיתוח מערכת מבוססת ידע 7 בג שג גנ השטנ התהליכים מופעלים, מופסקים ומופעלים מחדש. הם יכולים להתנהל בו"זמנית. תחילה, תהליך מופעל לאחר שהתהליך הקודם לו (בתרשים 3) כבר הופעל לפחות פעם אחת. תהליכים פעילים יכולים להפעיל מחדש כל תהליך שהופעל קודם לכן. המסלולים הסבירים ביותר להפעלה מחדש מופיעים בתרשים 3. מערכת מתנהלת ומתפתחת באמצעות הפעלה מחדש של תהליכים. בניגוד לנוחל המקובל ב-501.0 קונבנציונלים, הפעלה מחדש הינה רצויה. אף על פי שרוב המערכות מבוססות הירע אינן ניתנות להגדרה מראש, ב-8501.0א ניתן להשתמש כמו ביצירת אב-טיפוס באמצעות התפתחות הולכת ומתרבה, והאב-טיפוס הסופי נשמר כמערכת ייצור. ‏ או, כמו ב-0א5001.41!א, אפשר להשתמש ב-%8501/6 כמו ביצירה מואצת של אב-טיפוס, כשבאב-טיפוס משתמשים כמפרט התכנון לביצוע סטנדרטי של מערכת ייצור. הפרקים הבאים מתאריט כל אחד מהתהליכים המוצגים בתרשים 3, פרט לזיהוי הבעיה, הסבה ואחזקה/הרחבה, הזהים לאלה שב-501./6 אחרים., הגדרת בעיה והערכת יתכנות יישום תהליך זה כולל את המטלות הבסיסיות של הגדרת בעיה ופתרון, ומגדיר בעיה של עסק וידע. הגדרת העסק איננה מציגה אתגר חדש. שלא כמו דרישות תפקודיות בטוגים אחרים של מערכות, הגדרת בעית הידע עולה רק לעתים רחוקות מתוך הגדרת בעית העסק, אף על פי שבעית העסק יכולה להציב אילוצים. כפי שתיארנו, בעית העסק ב-א15061.41א היתה קלה להגדרה. בעית הידע היתה קשה יותר, משום שמהנרסי הידע לא הכירו את הבדיקה הרפואית. בעית הידע הוגדרה שוב ושוב, והפעלה חוזרת ונשנית של תהליך זה תרמה להצלחת הפרוייקט. הגדרת פתרון דרשה גם כמה הפעלות של תהליך הגדרת בעיה והערכת אפשרות יישום. בסופו של דבר, הפתרון הוגדר כקבלת החלטה לשלם-או-לרחות מהירה יותר מבודק אנושי. נושאי יתכנות יישום שטופלו בתהליך זה כוללים יתכנות יישום טכנית (חומרה, כלי פיתוח ומומחיות וידע הנדסיים), יתכנות יישום כלכלית, האפשרות שיהיה לפרוייקט מומחה מצטיין שילווה אותו, אפשרות לשלב את המערכת בסביבת ההפעלה ואפשרות יישום בלוח זמנים. הנסיונות הראשונים של הגדרת בעיה והערכת יתכנות יישום הם טנטטיביים. בהפעלות הבאות, הגדרת הבעיה והערכת יתכנות היישום נעשות מוצקות יותר. כדי לסייע בהערכת יתכנות היישום, חולק פרוייקט 1א8001.41וא לשלושה שלבים. השלב הראשון יצר אב-טיפוס קטן והעריך את יתכנות היישום של יצירת אב-טיפוס מלא. השלב השני יצר אב-טיפוס מלא והעריך את יתכנות היישום של יצירת מערכת תפעולית. השלב השלישי יצר את המערכת התפעולית והעריך יתכנות יישום של תפעול ולוח זמנים. זיוהוי תת-בעיות זיהוי תת-בעיות כולל את המטלה הבסיסית של ניתוח מערכת. בעיות ידע בעלות גודל ניכר קשה מדי לתפוס בשלמותן, ולכן יש לפרק את הבעיה לתת-בעיות שניתן לעבוד איתן. לבעיות הקטנות ייווצרו אבי טיפוס קטנים, שקל יותר לבנות אותם מאשר אבי טיפוס גדולים. תחת המטריה של הגדרת הבעיה הכוללת, אפשר יהיה לאחדם מאוחר יותר. הנסיון של /א501.41!א מלמד שזיהוי תת-בעיות הינו פעולה משמעותית דיה להיות תהליך נפרד. השלב הראשון מטפל בתת הבעיה של זכאות. השלב השני מטפל בתת הבעיה של התאמת השירותים שניתנו. זיהוי והגדרת מבנה מזשגי תהליך זה כולל את המטלה הבסיסית של ניתוח מערכת. מערכת עיבוד תנועות מפעילה תהליך שיש בו מרכיבים רבים הנראים לעין, בניגוד למערכת מבוססת-ידע, המפעילה תהליך פתרון בעיות אנושי שבו רק מרכיבים מעטים נראים לעין. מהנדסי ירע מחפשים מושגים שיאפיינו את חשיבת המומחה אודות הבעיה. על מהנדסי הידע לראות כל מושג (ישות, איכות, יחסים) כחשוב במידה שווה. נותני השירות והחולים ב-1א5001.41/א, שבמערכת עיבוד תנועות היו ישויות מפתח, הם פרטים צדדיים. במקום לקבל החלטות בנוגע לחולים, הבודקים קיבלו החלטות לגבי התביעות. שני מושגים היו קריטיים לפתרון בעית הידע: 1. התאמה לשירותים שניתנו היתה תלויה באבחנות. 2. כמות השירותים שניתנו היתה תלויה בזמן שמאז התרחשות האבחנות או החרפתן. מערכת עיבוד התנועות לא טיפלה כלל במושגים אלה. תכנון מושגו תכנון מושגי (המטלה הבסיסית של תכנון מערכת לוגית) משמש לאותה מטרה שלשמה הוא משמש ב-501.0 קונבנציונלי. אולם, מנתח בעל נסיון ב-501.6 אחרים ינסה להגיע להגדרה סופית של הבעיה לפני שיפעיל תחליך זה. אך במקום זאת, כדי להימנע מעומס- יתר של מידע, על מהנדסי הירע להמשיך להפעיל תהליכים חדשים מהר ככל האפשר עד שיצליחו לבנות אב-טיפוס שיספק נקודת יציאה ממוקדת. כמו כן, עליהם להיות מוכנים לעשות שינויים דרסטיים ואולי אף לבטל את האב-טיפוס ולהתחיל מהתחלה. בשלב הראשון נקלע הצוות למבוי סתום בוויכוח האם להתחיל בתכנון מושגי. שניים מחברי הצוות החלו לעשות זאת. התכנון המושגי שלהם, עץ של ו/או, חילץ את הצוות ממלכבודת של ניתוח- יתר. 8 "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן "מעשה חושב" אפריל 0 אייר תש"ן 19 בתכנון מושגי, בוחרים מהנדטי הידע ייצוג של ידע: לוגיקה מדרגה ראשונה, ייצוגי הליך, רשתות סמנטיות, מערכות ייצור, ייצוגים ישירים, פרימיטיבים סמנטיים, מסגרות, תסריטים ומבני מסד נתונים. ברור יותר ויותר שמערכות אינטליגנציה מלאכותית ומערכות עיבוד נתונים קונבנציונליות, ובייחוד מערכות ניהול מסד נתונים, תתקיימר נה זו בצד זו. תכנון מושגי יוצר מסגרת לשימוש בייצוג ידע: עצי ו/או, מחיצות ייצוג ידע, תקשורת בין מחיצות וכו'. המחברים מצדדים ביותר בשימוש בריבוי נקודות מבט בתכנון מושגי. הרעיון של מושג הוא מוכוון-אובייקט, משום שמהנדס הידע יכול להתמקד במושג/אובייה קט, להגדיר מאפיינים כמושגים/אובייקטים אחרים, להגדיר את היחסים בין מושגים/אובייקטים ולתאר תהליכים המשפיעים על המושגים/אובייקטים. נקודת מבט תפקודית (כלומר, פעילות) מתמקדת בתהליכי החלטה ושימושם באובייקטים של אפיון. נקודת מבט מבנית מתאימה לחלוקה של בסיס ידע למרכיבים מבוססי-חוק ומבוססי-נתונים. מאחר שהמומחית ביטאה את הידע שלה כחוקי אם-אז, אחת הסכימות העיקריות של ייצוג ידע ב-1א41 1)סם1א היתה חוקי ייצור. ייצוג ידע שני השתמש בטבלאות מסד נתונים. תכנון מפורט תהליך תכנון מפורט (מערכת פיזית, הליך ומטלות בסיסיות של תכנון תכנית) משמש לאותה מטרה שלשמה הוא משמש במתודולו- גיות אחרות. תפקידם של מהנדסי ידע כולל: זיהוי הצעות ללוגיקה; בתיבת תיאורים וקוד"-דמה להליכים: שרטוט דיאגרמות רשת לרשתות סמנטיות; כתיבת חוקים בשפה האנגלית לחוקי יישום; שרטוט דיאגרמות או בניית מודלים לייצוגים ישירים; זיהוי ומתן שם למפתחים עבור מסגרות ותסריטים; זיהוי ומתן שם לרישום טבלאות עבור טבלאות נתונים. 0 "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן פרטים מטפל בנושאים הן של תחביר והן של שפה, שלב הראשון המירו מהנדסי הידע את העץ ו/אןו בשלב השני הם לא כתבו את החוקים בעיות רבות. לדעת המחברים, הדבר נגרם חר כך ניסו להבין את המבנה. אף על פי שתכנון אין הוא קידוד. ב לחוקים בשפה האנגלית. בשפה האנגלית, והיו להם משום שקודם קידדו ורק א קוד קידוד פירושו תיאור דבר את תכנון הפרטים לשפ הבסיסית של קידוד תכנית הידע של הכלי. מאחר שלעתים קרובות להריץ את תכנון הפרטי יתר על כן, בעיות המתג מחודשות. רבות. אפילו ים, כמו ידע, באמצעות שפה. קידוד מתרגם ה של כלי הנדסת ידע (דומה למטלה ). הדבר כולל הכנסת ייצוג הידע לבסיס מגלה הקידוד בעיות בתכנון הפרטים, אפשר ם ואת הקידוד בו-זמנית או בלולאה הדוקה. לות בזמן הקידוד יכולות לגרום להפעלות של השלב המוקדם של הגדרת בעיה והערכת בעיות יתכנות יישום. תופעה זאת התרחשה ב--כ5וא [א.61. בשלב השני, תוך כדי שילוב הקוד לתת הבעיות זכאות והתאמה, ייצוג ירע הזכאות תוכנן כולו מחדש. תהליך זה ב-]א1א.8061וא לא בודר במידה מספקת. זמנה של המומחית היה מנוצל טוב יותר לו ה""גקוטיי שנתקלה בהן היו "אפטטיי של ירע ולא "פפָטט'י קידוד רבות כלדכך. בחינת הנמקה תהליך זה שווה-ערך למטלה הבסיסית של בחינת תכנית. הוא מחפש הנמקה שאינה תקפה. הנמקה שאינה תקפה מתרחשת באשר המתכנת טועה בתרגום ידע, והיא מתגלה כאשר המערכת אינה עונה על ציפיות המתכנת. תהליך זה מטפל בפרטים מכניים כמו מימשקים וזרימה פנימית, המשתמשים במקרי מבחן מלאכותיים. כדי לתקן את השגיאות, הקידוד מופעל מחדש. בחינת ידע תהליך זה מרחיב את המטלה הבסיסית של בחינת תכנית. קור נכון אין פירושו ידע נכון. תהליך זה מנסה לאתר ידע לא תקף ודו- משמעי. ידע לא תקף קיים באשר העובדות אינן מנוסחות כהלבה. ניתן לגלותו כבאשר המערכת אינה עונה על ציפיות המומחה. ידע דו- משמעי קיים כאשר כל ההנחות המובלעות אינן מנוסחות. הדבר מתגלה כאשר המערכת בוחרת פתרונות שונים במצבים שבהם מתבקשים פתרונות זהים. מהנדסי הידע משתמשים במקרים אמיתיים ומלאכותיים. תהליך זה מעורר לעתים קרובות חיפוש אחר ידע נוסף. בראשיתו של הפרייקט ניתן להפעיל מחדש זיהוי מושגים, תכנון מושגי ותכנון פרטים. הפעלה מחדש מאוחר יותר יכולה להיות מוגבלת לתבנון פרטים ולקידוד. טעויות מוקדמות ב-1א1ג.15001א קרו בגלל אי הבנת העובדות (ידע לא תקף) והפעלה מחדש של הגדרת בעיה, תכנון מושגי ותכנון פרטים וקידוד. טעויות מאוחרות יותר קרו בשל צירופים מסובכים של תנאים (ידע דו"משמעי), והצוות התרכז בשכלול התכנון והקוד לשם טיפול במצבים כמו צירוף ההשפעות של ריבוי דיאגנוזות. תיקוף תהליך זה כולל את המטלות הבסיסיות של בחינת תכניות ובחינה משולבת. המטלה העיקרית היא איתור התנאים שהוחסרו קודם לכן. הרבר דורש שימוש במדגם גדול של מקרי אמת. ב-זא15001.41א, הבודקים הריצו תביעות במערכת במשך כמה שבועות וגילו כמה בעיות שוליות. בשל הנחות חבויות, לא הבחינו המומחית ומהנדס הידע בכמה גורמים. ולכן היה צורך במישהו אחר, שהנחותיו החבויות שונות, שיבצע את התיקוף. התיקוף הסופי של -כומ1א וא1א.61 היה מורכב מבחינה מקבילה של בדיקה אנושית ובדיקת 1א61.1ם1א. מבחנים אלה סיפקו בחינת נפח ובדיקה חיצונית. שימוש באב-טיפוס לאחר התיקוף קיימות ארבע ברירות: ו שימוש באב-טיפוס כבמערכת ייצור. 2. ראיית האב-טיפוס כהתנסות מלמדת. 3. שימוש באב-טיפוס כבסיס למערכת "11-א₪ \1א". 4. שימוש באב-טיפוס כמפרט למתודולוגית 521.6 קוגבנציונלי. האפשרות האחרונה מתאימה כאשר נדרשת רמה גבוהה של יעילות מכונה, הידע יציב וניתן לייצג את הידע באמצעות שפות תיכנות קונבנציונליות. אפשרות זאת נבחרה ל-1א61./\1כ15א. מי צריך לבנות את המערכת מבוססת הידע? יש לבחור במומחה אמיתי, שמסוגל ומוכן לעבוד עם מהנדס ידע. קרוב לוודאי שמצאת את המומחה הנכון באשר הבוס שלו מתרעם על הזמן שהפרוייקט יגזול מאדם זה. המומחית של |א01.1כ15א עמדה בקריטריון. היא היתה המצטיינת שבמערכת, בעלת כושר הבעה ומשתפת פעולה, בעלת מומחיות ונכונות לעבוד עם מהנדסי ידע. ומשום שהמומחיות שלה נדרשה גם במקום אחר, הבוס שלה ניסה לבטל את השתתפותה בפרוייקט. מאפייני הנדסת ידע ו-%₪8501.6 מעלים קריטריון למהנדסי ידע. הגדרת הבעיה והערכת אפשרות ביצוע, זיהוי תת-בעיות, הגדרת מבנה מושגי, תכנון מושגי ותכנון פרטים - כל אלה דורשים אינטראקציה בין המומחה למהנדסי הידע במסגרת יחסי עבודה "מסובכים ועדינים", הדורשים כישורים בינאישיים טובים. שלושה תהליכי 95801.6 מוקדשים להבנת הבעיה וליצירת המסגרת המושגית, ושלושה מוקדשים להבטחת פתרון נכון. שלושת אלה דורשים כישורים של חשיבה מופשטת ואיתור בעיה. רק תהליך אחד מוקדש לקידוד. מקדדים אינם עושים עבודה מדוייקת בנסיבות אלה. קידוד טוב אינו יכול להתגבר על תכנון לקוי. הצורך בטכנאים קטן עוד באמצעות שימוש במסגרת של מערכת מומחה. על מהנדסי ידע להיות בעלי גישה גמישה לפתרון בעיות, יכולת המשגה וחשיבה מופשטת ויכולת להקשיב בלי לכפות את דעתם. כל אלה נדרשים ממנתחי מערכות טובים, ולכן מנתחי מערכות טובים הם מועמדים לתפקיד מהנדסי ידע. כמו כן, קל יותר למצוא אותם ולהכשירם מאשר את בעלי התארים הגבוהים בתחום האינטליגנציה המלאכותית, שלעתים קרובות מעדיפים מחקר בתחום זה על יישומו. מסקנות האם הנדסת ירע יכולה להיעשות על ידי אנשים ממוצעים? כן. ברבים מהכישורים והמטלות הנדרשים לבניית מערכות קונבנציונ- ליות ניתן להשתמש בתחום זה. המטלות המוכרות שבאמצעותן מתמודדים עם האתגרים של פיתוח מערכות מבוססות-ידע מתאימות ל-8501.6א. האם אנו זקוקים למהנדסי ידע שמחירם גבוה? לא. מנתחי מערכות המסוגלים לעסוק בארגון מחדש שעליו ממליץ ה-8501.6א יכולים להיות מהנדסי ידע טובים. האם אנו זקוקים לתוכנה חדשה? כן. מסגרות וסביבות מסייעות ליצירת אב- טיפוס בכך שהן מאפשרות למהנדסי הידע להתמקד בבעיה במקום בקידוד. כראי להשקיע בהן, בייחוד כבאשר משתמשים במתודולוגיה כמו ה-8501.6א. האם עלינו לתכנן מחדש את פילוסופית פיתוח המערכת שלנו? כן. מתודולוגיות המתאימות לבניית מערכות עיבוד תנועות חסרות את כושר ההסתגלות הנדרש לבניית מערכות מבוססות-ידע. מתודולו- גיות המתאימות לבניית מערכות תומכות החלטה מטפלות בבעיה כבקופסה שחורה, גישה המתאימה למערכות תומכות החלטה. אבל כשמדובר במערכות מבוססות-ידע, מהנדס הירע צריך לפתוח את הקופסה ולפעול כמומחה. מבצע זה נגוע בדו"משמעות וסודות חבויים. ה-8501.6א מתוכנן כך שיישב את הסיבוכים והקשיים הבלתי נמנעים שמתעוררים כאשר בונים מערכות מבוססות-ידע. .מז 0!55 וסאת6ד מפיצים של ציוד ותוכנה תוצרת: .0 01 זא 0 5 זזק ו 00 פקוואת .6ח] 771165 0-חס6וו51 - התמחות במערכות יוניקס - התמחות במערכות הדרכה ממוחשבות - שירותי תחזוקה כולל ציוד צד ג' (7₪0ד) - לשכת שירות ומרכז גיבוי אוניקס טכנולוגיות בע"מ רח' ברודצקי 43 ת.ד. 39023 תל-אביב 61390 טל: 03-5434646 פקסימיליה 03-5434848 "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן | 21 מללשושההייל, יי אוליבטי 67486 פלטפורמת המחשב הראשונה פשטות 6ק בעוצמה של ואו₪ 6 "עורק תנועה" ראשי לציוד המיחשוב הקיים ולטכנולוגית המחר חברת אוליבטי מכריזה על 68486 פלטפורמת המיחשוב הראשונה. 00486 מבוסס על תפישה חדשה שתשפיע על התפתחות הטכנולוגיה לעיבוד מידע. הבסיס לתפישה זו קיים בכל מוצרי החברה ומושתת על עיקרון מתן "חופש בחירה ללקוח". מערכת 69486 משלבת את העוצמה והיכולת של מערכת מיני מחשב עם פשטות התפעול של מחשב 6פ, וזאת בהתאמה לתקנים המקובלים בחומרה, תוכנה, ותקשורת. 6 - ה"קטר" שימשוך אותך מהר יותר וחזק יותר 6 מצטיין בתכונות הבאות: -- מעבד 486 ופדאו הכולל מעבד 80387 וזכרון מטמון בן 8א8. - מעבדים מקביליים אופציונאליים: * 4107 אשדטושו * דו648 860 190 = זכרון ב| 4-64 על לוח האם עם ערוץ דום 64. - הארכיטקטורה החדשה 845 דו8 32 ₪58 המציעה את הטכנולוגיה של המחר עם תאימות לחומרה קיימת. -- תמיכה במגוון ציוד היקפי בממשקים: * 5051 * 5-2320 > ₪1 ןו מתק - תמיכה במסכי מונו וצבע בגדלים שונים בתקן 64\ 68קט9. - תמיכה במערכות הפעלה: * 5-005 * ₪5-05/2 * 545% אואט 6 על ה"פסים" הנכונים את התכונות האלה (ביניהן תכונות ; בלעדיות לאוליבטי) לא תמצא במיקשה אחת במחשב אחר. תשתית המיחשוב 0848 משתלבת ב"ארכיטקטורת מערכות פתוחה" ה התקשרות עם מערכות אחרות מסוגה או מערכי מיחשוב מתוצרת אחרת. 6 מהווה תשתית מיחשוב אידיאל ברמה הארגונית וברמת הפרט, ומספקת פתרונות לצרכים הבאים: ית, -- מערכת מרובת משתמשים ההפעלה השילוב של עוצמת 648 ומערכת לסביבה 55 אואט מאפשר תמיכה מירבית המפעילה ישומים מחלקתיים וארגוניים. - שרת ברשת תקשורת 6 משמש כשרת אידיאלי ברשת לחלוקה ושיתוף משאבים. הוא משלב תמיכה במערכות תקשורת מקומיות שונות כמו האג אג.ן בסביבת 5-05/2א ויכולת הביצוע המשופרת של 845 דום 32 53ו5. - עמדת עבודה טכנית תאימות ותמיכה הופכות את 6948 לעמדת עבודה אידיאלית המספקת עוצמת מיחשוב מירבית ליישומי 6/0 557 6. 6 משלב: תאימות למערכת ההפעלה 5, 5-05 או ץ 5/5 אואט ולמגוון תוכנות תכנון וממשקי חלונות. עם תמיכה במסכי מונו או צבע בגדלים שונים המאופיינים ברזולוציות גבוהות ובמעבדים מקביליים מסוג 4167 אפדטואו או 0 . גיחם רבוח תרטזיח 6 ז)!וטאהוס המחשב שיודע הכל, גם לגדול. לקבלת מידע נוסף שיאפשר גם לך להפיק את מלוא התועלת מהיתרונות שמציע 09486, טלפן למרכז אוליבטי, בצלאל 50 ר"ג, טל. 7516879, פקס. 7511039. - מיוקל ד. מיליקין מערבות מידע מוכוון אובייקט - במה יובל הסביבה העסקית של היום נעשית יותר ויותר קדחתנית. פירושו של דבר זה הוא שהעסקים חייבים להיות מסוגלים להתאים מחדש את יישומיהם מדי פעם, ושלמשתמשים צריכה להתאפשר גישה לנתונים המבוזרים ברשתות ההטרוגניות המתפתחות כיום, רשתות גדולות ופזורות יותר. התוכנה צריכה להיות מודולרית, עמידה, ברת-הרחבה, ניידת וניתנת לשימוש חוזר, וכמובן, התוכנה צריכה להיות קלה לשימוש. אחת הגישות הטובות ביותר הקיימות היום, שיכולה לענות על צרכים אלה, הינה יישום מוצרים ומושגים מוכווני אובייקט לבעיות המתעוררות. טכנולוגיות רבות נראות, או מתיימרות להיות, מוכוונות אובייקט. יש בנמצא שפות, מערכות הפעלה, מימשקי משתמש ומסדי נתונים מוכווני אובייקט. קיימות סביבות חדשות שהמוכרים טוענים בעקשנות שהן מוכוונות אובייקט של ממש, וישנן סביבות ישנות שהותאמו או תוגברו כדי שיפעלו כמוכוונות אובייקט. כיצד יובל מנהל מער- כות המידע למצוא כאן את ידיו ואת רגליו? האם תוכל תווית אחת להתאים בדרך בעלת משמעות לכל אלה? צם לטסץ זט 00 !ו תבט וב \\ :חסנוגותטחס הטנס 3 .0 1תסשתםדץ]א60 .אא .כ שגחטתא .9 חסזבוא תורגם באדיבות "אנשים ומחשבים". מ.ד. מיליקין הוא סגן הנשיא של :56/9016 גו6תוגק קטסז) פחוזטקוחס) 01000), שמרכזה בבוסטון. חברה זו קיימה את הפורום הטכנולוגי השנתי השלישי שלה: "מכוון אובייקט: הגדרת תכנית הפעולה של משחמש הקצה בשנות ה"ס9". הפורום נערך בקיימברידג', מסצ'וסטס באפריל 1989. 24 "מעשה חושב" אפריל ספפו אייר תש"ן לעזור לך? בעיקרון, כן. אבל לא קיימת תורה מרכזית אחת לגבי מכוון אובייקט, אשר ממנה נובעים ביטוייה השונים. מפתחים וחוקרים יישמו מושגים שונים של מכוון אובייקט, כל אחד בתחומו וללא תיאום ביניהם. אולם הרעיון הבסיסי פשוט למדי: ברמת דיון גבוהה מאוד, אובייקט הוא כל ישות שקיימת באופן ייחודי בזמן ובמקום. במלים אחרות, לאובייקטים יש "מצב", והם מאופיינים על פי הפעולות שהם פועלים על אובייקטים אחרים ועל פי הפעולות שנעשות עליהם. אובייקטים יכולים לתפקד כפועלים (פזסוט), בסוכנים ‏ (פוחטפָ), = ובשרתים ‏ (פשטז66, וההבחנה נקבעת על פי הקשרים שלהם לאובייקטים אחרים. פועלים פועלים על אובייקטים אחרים, שרתים הם מקבלי פעולה בלבד וסוכנים מבצעים פעולות מטעם אובייקטים אחרים. מכוון אובייקט נשען גם על המונחים "מחל- קה" (688) ו""ירושה" (66ח8ות6חחו). מחלקה היא קטגוריה בללית של אובייקטים דומים. אובייקטים שנוצרו בתוך מחלקה יורשים, על פי הגדרה, את המאפיינים הבסיסיים של מחלקה זו. מבחינת יישום, אובייקטים הם צירופים של נתונים ושל קוד. האובייקט יכול לפעול על עצמו. לדוגמה, במקום שתהיינה שתי ישויות נפרדות - יישום של גיליון אלקטרוני וקובץ נתונים, למשל - תוכל מערכת מוכוונת אובייקט להציע "אובייקט דו"ח רבעוני" לשם הכנת דו"ח רבעוני. האובייקט יכיל את הנתו- נים ואת עורך האובייקטים המתאים שיאם- שר טיפול בנתונים אלח. מערכת הפעלה מוכוונת אובייקטים תבצע פעולות - תיוק ואחזור, למשל - על אובייק- טים במקום על סוגים שונים של קבצי נתונים. הפשטה זו - טיפול באובייקט כללי במקום בסוגים ספציפיים ונבדלים של קבצים - מעני- קה למערכת מידח רבה של גמישות. מכוון אובייקט אינו רעיון חדש. בשנות ה-40 המוקדמות החל דאג אנגלבארט, שעבד אז יי 1 שבסטנפורר, קליפורניה, פתח באמצעות מערכת ]טפט ה מימשק התומך בהפעלה ישירה, ועבודתו השפיעה רבות על עבודת המימשקים הנעשית ביום. תיכנות מוכוון אובייקט נידון לראשונה בנורבגיה בשנו 5 ת ה"ס? המוקדמות בהקש לשפת ה[טוזו5. ג מושגי מכוון אובייקט הם אפוא בני 15-20 שנה. אולם, מספר גורמים דוחפים דווקא היום לאימוץ מסחרי של טכניקות אלה. אחד מן הגורמים הללו הוא חומרה. הטכנו- לוגיה זולה היום יותר מאשר בעבר. אנשי המקצוע יכולים להציב על שולחנם תחנות עבודה בעלות יכולת ביצוע גבוהה, שמחירן סביר. סוגים אלה של תחנות עבודה דרושים במיוחד למשתמש הקצה לעבודה מבוסטת- גרפיקה בסביבה מוכוונת אובייקט. אולם לא כל שימושי מכוון אובייקט דורשים תחנות עבודה מתוחכמות להפליא בעלות צגום ברזולוציה של מגאפיקסל, מעבדים בסדר גודל של מחשב מרנזי וזכרון של חצי גוגביוט. טכניקות מוכוונות אובייקט יכולות לשפר גם תכניות תוכנה מסורתיות יותר, 1א8], למשל, כבר משתמשת במערכת הפע- - ו 5 5 ו לה מוכוונת אובייקט במעבד מסדר גודל בינוני - 45/400. ניתן להצביע על המורכבות הטכנולוגית הגרלה והולכת כמניע העיקרי למעבר למכוון אובייקט. המושג מספק דרך לטפל במורכבות בכלל ובמערכות מורכבות בפרט. ניהול זה של מורכבות מקיף רמות וביצועים רבים, החל ביכולת הפשטה של עיצוב תוכנה ועד אפשרות שימוש ישיר של משתמש הקצה באובייקטים מורכבים. תחומי ענין כדי לבחון בדרך שיטתית את מכוון האוביי- קט, יש לחלק את שפע המוצרים מוכווני האובייקט לארבעה תחומים: + מערכות הפעלה. + שפות תיכנות. + מסדי נתונים. + יישומים וסביבות משתמש. בכל אחד מן התחומים האלה ישנם כמה נושאים המעסיקים את כל אנשי המקצוע בתחום מערכות המידע: + וישום וניוד. הפעלת מסד נתונים מוכוון אובייקט אינה בהכרח משימה בעייתית מבחינה הנדסית. ואכן, מוכרי מערכות ניהול מסד נתונים לא מיצו, יחסית, את פלחי המדע וההנדסה של השוק. אולם, ניסיון להעביר יישום עיקרי של ₪82 או 8/פאט1 עם הנתונים למודל מוכוון אובייקט יכול להיות עבודה שחורה ממש. + עץ קשה לעומת עץ לבוד (טהור לעומת מעורב). אף על פי שמכוון אובייקט רחב בהיקפו, כבר פורצות מלחמות דת באשר למימוש הנכון והטהור ביותר מבחינה פונק- ציונלית. "אי מוכוון אובייקט, כאשר "איי מייצג למעשה כל דבר: מסרי נתונים, יישו- מים, מימשקי משתמש וכן הלאה. + דודקיום ותואמות. מכיוון שהעולם אינו עובר למכוון אובייקט בין-לילה, הרי שמנהלי 5 ייאלצו לטרוח עוד זמן רב כדי לאפשר תואמות ודורקיום של הפתרונות החדשים מבוססי האובייקט והטכנולוגיות הישנות יותר. ענין זה יכול להיות מטריד במיוחד בסביבות של משתמשי קצה. מערכת הפעלה מוכוונת אובייקט פועלת, על פי הגדרה, על אובייקטים ולא על סוגים ספציפיום של קבצי נתונים. שתי דוגמאות עכשוויות הן 05-חוו₪ של פוו₪ ו05/4007 של 181 מוו₪, חברה | שוסדה | על די וחטזץ5 חסווהומזס]ה1 פמטוח6ו5 77 קזס) |טוח!, וממוקמת בהילסבורו, אורגון, מציעה עיבוד מרובה מוכוון אובייקט, מוצמד היטב, הבנוי על גבי יחירת עיבוד מרכזית בעלת מערך הוראות מצומצם כמו-מחשובי. חוו₪ מקווה לייעד את המערכות שלה לעיבוד תנועות מקוון. 5וום כוללת תיפקודי רישום 1/0 רבים ושירותי עיבוד תנועות, במקום להסתמך על חבילות אינדיבידואליות שיש ביניהן זיקה, של מערכת ניהול של מסד נתונים לתפקודים אלה. נוסף לכך, 05-חוו₪ מספקת צלמיות (0003]) | למימשק המשתמש במחשבים אישיים, המאפשר למשתמשים לראות ולתפ- על קבצים, כלים ואובייקטים אחרים כתמונות על צג המחשב האישי. ב-05/300 של 1א18 נכלל באובייקט כל דבר שאפשר לאחסן או לאחזר. אובייקטים אלה משחררים את המשתמשים מן הצורך בטכניקות ביצוע או לפנות למבנים הספצי- פיים למכונה. כש-05/400 מאחסנת תמונה שנסרקה, למשל, כל שהיא יודעת הוא שהיא מאחסנת אובייקט. היא אינה יודעת מה יש באובייקט זה. כך גם האובייקט עצמו אינו צריך להתאים את עצמו במיוחד לחידושים במכונה או במערכת. מימשק עקבי אם כן, אחד ממאפייני המפתח של מערכת הפעלה מוכוונת אובייקט הוא זמינותו של מימשק פקודות עקבי המאפשר הן הפעלה של המכונה והן שימוש באמצעות שמות האובייקטים, ובה בעת אינו תלוי בחומרה. לבן, הנהגת טכנולוגיה חדשה, ברמת המכו- נה, נעשית קלה יותר לביצוע. צפוי שגירסאות עתידות של אוח(, השייכת לזרם המרכזי תהיינה גם הן מוכוונות אוביי- קט. כיום קיים מגוון של שיטות מתמחות המספקות מכוון אובייקט על גבי בסיס דמוי אוח(1, כמו 025-חו81, המפעילה פרימיטיבים של אוח(1, ו18607א, מערכת ההפעלה הנמצ- את בשימוש בתחנת העבודה של .186 ואטא, חברה שמרכזה בפאלו אלטו, קליפורניה, הנמצאת בשלבי שיווק התחלתיים. תחום אחד כבר בשל להפיק רווחים מיידיים משימוש במושגים ומוצרים מוכווני אובייקט, והוא תחום התיכנות. ג'יימס מארטין, יועץ וכותב ידוע בנושאי 15, הצביע על הגדלת התפוקה שתתאפשר באמצעות הנדסת מידע מוכוונת אובייקט: יידרשו פחות שירותי קידוד. מספר מבקרים מוקדמים האשימו את התיב- נות מוכוון האובייקט ביומרה לביצועים שאינם קבילים. תגבורים שנעשו לאחרונה בשפות הזרם המרכזי כמו ++6, הפריכו טענה זו. תכנית מוכוונת אובויקט יוצרת תוכנה מודולרית, הניתנת לשימוש חוזר, מותאמת במיוחד להפחתת הזמן הדרוש ליצירת מערכות תוכנה מורכבות. נוסף לכך, יכולות מערכות המידע להגות מעלות פחותה של אחזקת תוכנה באמצעות תוכנה זאת, הנית- נת לשימוש חוזר. יישום מתודולוגית תכנון מוכוון אובייקט בתיכנות מביא לכמה חסכונות מרשימים. למשל, מתכנתים בחיל הנחתים של ארה"ב יישמו לאחרונה טכניקות אלה בפיתוח כמה יישומי 15 מבוססי 24 4, והצליחו לפתח אב טיפוס במשך שבועיים, לעומת מסגרת הזמן המקובלת יותר של 6-8 שבועות. שיפור נוסף העניקו לשוק .קזס 6‏ 1670508 ו-1א18, שהבטיחו כלי תיכנות מוכווני אוביי- קט עבור 005/2. מבחינת ה-א41, צפוי ש-1א18 תציע למשתמשיה את קטו5 ואטא - התוכנה לבניית מימשקים של ואטא. "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן 25 26 ישנן מספר שפות תיכנות שתרמו תרומה נכבדה להתפתחות התפיסה מוכוונת האובייקט, | והראשונה | בהן | היתה 7 ג!טו5. נוסף ל-81!84!6וח5, קיים מגוון שפות המשתמשות בטווח רחב של מושגים מוכווני אובייקט. שפות אלה כוללות את 1 20[00), 5ז4010/, 1000%, פזסטג|/ 407 גריידי בוך, מנהל תכניות הנדסת תוכנה ב"וגחסו831, חברה לפיתוח תוכנה במאונטיין- וויו, קליפורניה, ואחד התומכים ביישום של תכנון תוכנה מוכוונת אובייקט במיגוון שפות, אמר, "תיכנות מוכוון אובייקט אינו נושא בינארי אלא תחום רחב המקיף מספר שפות". נוסף לכך, מוכרים המציגים לשוק מערכות תוכנה מוכוונות אובייקט חדשות, כמו מסדי נתונים, יכולים להוסיף להן את שפות התיב" נות מוכוונות האובייקט שלהם, כמו שעשתה .קזס?) 1.0816 5610 עם 51006 וחטכ). כיום מתנהל ויכוח על השפה שתיבחר כשפה הסטנדרטית בפועל לתיכנות מוכוון אובייקט נרחב בקנה מידה מסחרי. הברירה היום היא בין שפות מוכוונות אובייקט טהורות כמו א|8!!גוח5 לשפות מעורבות כמו ++6 או 6 06וז00[66). ל"א41ו5₪4/1. יצא מוניטין בשל היותה אחת משפות התיכנות מוכוונות האובייקט הוותי- קות ביותר וכן בשל מולידיה המכובדים: אלאן קיי, אדל גולדברג ודניאל ה.ה. אינגא- לס, שעבדו על א|5₪₪41184 במרכז המחקר של חברת אסזטא בפאלו אלטו. ב-או!|ח5 כל דבר הוא אובייקט, בולל המחלקות עצמן. דבר זה מעניק לשפה עקביות, הן מושגית והן מעשית. 5411881 "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן קט, היא מציע אובייקט עקבי. קט עק " אוגווומחפ הפכה את סביבות ה הנפוצות ביום - ריבוי חלונות, צ ; קה, תפריטים ועכברים - שילוב טקסט וגרפיק לפופולריות, ובכך משכה אליה מפתחים וחוקרים רבים. תוספות ל"6 ++6, שהוגררה על ידי 0 ממעבדות ||86 בשנת 1983, נים מוכווני אובייקט עם שפת 6 המסורתית. ++6 מתפקדת למעשה בקדם-מעבר (0005507זק6זק) של 6. המהדיר (6!וקחס6) של + משמש להמרת קוד ++6 לקוד 6 הסטנדרטי שאותו ממיר מהדיר 6 סטנדרטי לקוד מכונה. אחד היתרונות החשובים של גישה זו הוא יבולתה של ++6 לעבוד עם מיגוון של מהדירי 6 שכבר קיימים. יכולת זו מאפשרת למפתחים להעביר יישומי ++6 לסביבות שעדיין אין להן מהדיר + +6 משלהן. בל שעל המפתחים לעשות הוא להדיר את הקוד ++6 לקוד 6 בסביבת הפיתוח ואז להעביר את קוד ה-6 לסביבת היעד ובה להשתמש במהדיר ה67. שפת ה-) המעורבת השניה המנסה לנצל את היתרונות של תיכנות מוכוון אובייקט היא 6 וסטן00, שפותחה על ידי בראד קוקס, סגן הנשיא והמנהל הטכני הראשי בחברת טחס)צקטו5, | לשעבר פטטשסז עזוצוסט סז .6 |בחסווהחזטוח1. 6 שטווסטןט0) עלתה לכות- רות באשר נבחרה על ידי סטיב ג'ובס, וי חבר המנהלים ומנכ"ל חברת ואטא, כבסיט לסביבת 5160 זאטא] שפיתדוה החברה, ) 0166116 משמשת גם כקדם-מעבד לשפת המסורתית. אולם בתיכנותה 6 טצווטטטס קרובה יותר ל-א5411181 מאשר ++6, ומצי- עה קישור דינמי בר-השוואה. המתכנתים יוסיפו להתנצח ללא טפק זה עם זה במשך שנים באשר לשאלה איזה מוצר הוא שפת התיכנות מוכוונת האובייקט המת- אימה ביותר. אולם, על מנהל 18 להתמודך עם בעיות מציאותיות יותר. ההתנסות הראשונה של רבים ממנהלי ח-פן עם שפת תיכנות מוכוונת אובייקט תהיה תלויה ביכולת המתכנתים שלהם. מבין המפתחים ‏ העובדים בחברות השונות, מכירים, כפי הנראה, רבים יותר את 6 מאשר את א1141[פ. נוסף לכך, 6 היא אחת משפות ארכיטקטורת יישום המערכות האיסטרטגיות של ו[אם] (במובן שישנם כנראה יותר מתכנתים היוד- עים .60801 מאשר כאלה היודעים את שפת 6, אולם זהו נושא אחר). אחד היתרונות הממשיים של שפות מוכוונות אובייקט מעורבות הוא היותן מוכרות. מתכנתים לא יצטרכו להתמודד עם מתודו- לוגית תיכנות לגמרי לא מוכרת. אחד הגורמים שיתכן שבשלו יעדיפו המנה- לים את +-+6 או את 6 טטוז6טן0) הוא זמינו- תם של מהדירים. ביסוס יישומים אסטרטגיים על שפה שעבורה ישנם מקורות חלופיים מעטים בלבד למהדירים אינו הנוסחה לארי- כות ימים של העבודה. הן ++6 וחן 6 טצווסטוטס זוכות לתמיכה של חברות גדולות: ‏ 1א18 | ב67 6אוסטןטס, רזאזא בד++6. ל7++6 יש יתרון על 6 טושטןט) במונחים של ריבוי מקורות למהדירים ויתרון זה יישמר לה כנראה לאורך זמן. אולם אם נניח לרגע את מלחמות השפה, מתכנתים יכולים להשתמש במושגי תכניות תוכנה מוכווני אובייקט גם בשפות תיכנות מסורתיות. מסדי נתונים מוכרים חדשים, כמו 1080 סוחס 7 6וטטוחס, מתחילים לשווק מסרי נתונים מוכווני אובייקט, ומוכרים מבוססים של מסדי נתונים עובדים על תגבורים מוכווני אובייקט למוצרים קיימים. כמו שפות תיכנות מוכוונות אובייקט גם מסדי נתונים מוכווני אובייקט מתאימים במיוחד לטפל במורכבות באמצעות שימוש במושגים | מחלקה - (68%) | וירושה ( ה )טמ חו). קהל היעד של כמה מן המוצרים, כמו 84%/\ של טושטוסוחזכ), הוא קהילות ההנדסה והמדע, קבוצות שעד כה זכו לתמיכה מעטה ממוכרי מסדי הנתונים המתאימים המסורתיים. מוכרים אחרים, כמו .10 איפזס16, מיישמים טכניקות מוכוונות אובייקט בחזיתות/קצוות קדומניים של מסדי נתונים קיימים. שיטה זו היא אחת מן הדרכים לטפל בבעיות ההעב" רה והיישום. 5 מערכת ניהול בסיס הידע (פוְאמא) של זסטו\., = למשל, משתמשת באובייקטים בבסיס לסמכות ייצוג הידע והנתונים שלה. אובייקטים ב-15א%8 מכילים חוקים, כמו חוקי תיקוף נתונים. על ידי הכלתם של חוקים או תפקודים כאלה באובייקט, משחררת אמא את המשתמשים מן הצורך ליצור מחדש את תהליכי התיקוף לכל יישום חדש. מוכרים מבוססים של מסדי נתונים, כמו .קז 806ז2) ר7.סמו1 אווחזסוה!, שוקדים על שילוב מכוון אובייקטים בהצעות שלהם. ,0 6זהאסה-)61|צוט11 עושה עבודה מעניינת עם מסר הנתונים שלה, 18ז1, ומשלבת טכנו- לוגיה מוכוונת אובייקט עם מסדי הנתונים המתאימים הקיימים. סביבת המשתמש הערפל מתעבה כשבוחנים את תחום מימש- קי המשתמש ויישומי המשתמש מוכווני האובייקט. | ביסודה, מטרתו של מבוון האובייקט לגבי משתמש הקצה היא לספק סביבה התומכת בהפעלה ישירה. כדי להדפיס מסמך, למשל, יציב המשתמש צלמית מסמך על גבי צלמית מדפסת, במקום לאתחל את חבילת עיבוד התמלילים, להטעין את המסמך המתאים ואז להורות ליישום להדפיס את המסמך. הפעלה ישירה מאפשרת למשתמש להתרכז במשימה העסקית שלפניו במקום במכניקה של היישום. וכך, במקום לנסות להבין כיצד מגיעים לשורת הפקודה, למשל. ואז לנסות למצוא היכן מאוחסן קובץ הנתונים, יכולים משתמ- שים פשוט לפתוח באובייקט המתאים ולהת- חיל בעבודה. יש בידינו כיום מיגוון של דוגמאות ליכולת כזאת. ופסזחוטגּ!א של חברת שוקט\, למשל, מייצג קבצים בודדים כצלמיות, אולם אינו מספק מימשק התומך בהפעלה ישירה מלאה. תוכנת שג אטא של ?1] מספקת דרגה גבוהה יותר של פונקציונליות. היא מציעה לצרף ניהול אובייקטים וטיפול בהם למער- כות הפעלה וליישומים קיימים - 205 כיום, 2 ודאוחנ) בעתיד. תוכנת זסווקגו6!/א של 8 זטונוקוחס 6 זסווקהוט!א, לעומת זאת, יוצרת סביבה שבה יש למשתמשים גישה לסביבה שכולה מוכוונת אובייקט. אולם סביבה זו סגורה בפני יישומים קיימים. חזון לעתיד מיץ' קאפור, מי שהקים בזמנו את אטזט.] .מס )תטותקס!טצטכ והיום עומד בראש סה הטש 0 בקיימברידג', מסצ'וסטס, אמר שהתטריט האידאלי שהוא חוזה הוא מתן סביבה מודולרית למשתמש הקצה, שבה כלי אובייקט ממגוון של מוכרים משולבים זה בזה, ויוצרים שלמות העשויה מקשה אחת. במלים אחרות, הוא צופה שילוב של פתיחות עולם ה-205 עם הפונקציונליות של עולם זווא אולם מכיוון שעדיין איננו נמצאים במצב רצוי זה, שבו כלי אובייקט תואמים תופסים את מקומם של יישומים מונוליטיים, אנחנו מוסיפים להיתקל במגוון של נושאים מעוררי דאגה. העניין הדורש את מירב תשומת הלב הוא התואמות עם יישומים קיימים. ניקח, למשל, את סביבת זסתקגוטוא כדוגמה לסביבה מוכוונת אובייקט טהורה. כשהיא מבוצעת על 5/2 של 18%1, תהיה ל"זטווקפוט!א גישה לנתונים מיישומי 205 05/27 קיימים, אולם היא לא תוכל ממש לאתחל יישומים אלה. הדבר אינו דומה לנסיון להריץ יישומי חלונות 090ז6ו1א-חסאן בחלונות. קט מציעה להשתמש באריזה (חסו1ה|טאקהטחט) בטכניקה לתמיכת יישומי 5 קיימים בסביבת טוג/\ אטא בדרגה מסוימת של פונקציונליות דמוית אובייקט. אולם הצעה כזו מניחה מראש נכונות של מוכרי תוכנה עצמאיים להשקיע 10% או % נוספים של זמן תיכנות באריזה של יישום, שייתכן שנמכרת טוב מאוד כמות שהיא. ברמה זו של שוק תחנות העבודה, הרבה יהיה תלוי במה ש-1א18, עם זטפקגוטוא רקופ ואטאז, 117 עם טוג'\\ אטא 71 ספטזטווא עם הצעה שטרם פורסמה, יחליטו לעשות להפצת גישה סטנדרטית לניהול אובייקט. מלבד פרודוקטיביות של המשתמש באמצ- עות הפעלה ישירה, הרווח המשמעותי הנוסף שאפשר להפיק מטכנולוגיה מוכוונת מדפסת לייזר יותר סוגי כתב יותר מהירות יותר תאימות לתוכנות לת דגם 1000-? מדפסת הדור השלישי אשקי 0 דפים בדקה, הדפסה חדה וברורה בשקט מוחלט, עשרות סוגי כתב בעברית אנגלית ובשפות אירופיות, הדפסת ברר-קוד, גרפיקה ועוד... צלצל ליעוץ חינם ! הדגמה במשרדך ללא כל התחיבות מצדך. יזמוקז: רח' גאולה 12, ת"א 03-6647011 אובייקט בתחום זה הוא פיתוח יישומים על ידי המשתמש. מבוקש: תיחכום בין אם מוצא הדבר חן בעינינו ובין אם לאו, המשתמשים ידרשו כלים מתוחכמים יותר שיאפשרו להם לפתח יושומי אד-הוק הנדר- שים בסיטואציה עסקית ספציפית. יתרונה הגדול של זסתקגוט!א, למשל, הוא יכולתה לשמש כחזית/כקצה קדומני למסרי נתונים, בעלת סביבה המאפשרת למשתמשים לבנות יישומים באופן גרפי תוך שימוש בנתונים אלה. כל המאפיינים של מכוון אובייקט המהווים גורם מושך למתכנתים המקצועיים, עושים את הטכנולוגיה הבסיסית למושכת, אף על פי שיש לעטוף אותה בסביבה נגישה למי שאינו מתכנת, גם לציבור המשתמשים. שלא כמו שגעונות אחרים, מכוון אובייקט אינו המצאה אופנתית חולפת. אולם גם אינו מחייב שימוש של הכל-או-לא-כלום. ישנן שיטות ממשיות מאוד להפיק רווחים מיידיים מיישומי טכניקות תכנון מוכוונות אובייקט. כדי להפיק תועלת מן הטכנולוגיה, חיוני שמנהלי 15 יתמסרו, יחד עם המוכרים המתאימים, לתכנון לטווח רחוק יותר. חשוב ביותר שמנהלי 15 יקבעו את אסטרט- גית הביצוע שלהם להעברת בוחם של יישו- מים וסביבות מוכווני אובייקט לקהל היעד שיפיק מהחם את התועלת הרבה ביותר - ציבור משתמשי הקצה. "מעשה חושב" אפריל 0 אייר תש"ן 27 8 לקראת מקום העבודה המושלם? לוטה ביילין אספקטים חברתיים של מיחשוב נסיונם של עובדי חברת מחש מושווה עם זה של המקבילים להם ה העלה שני דפוסים עיקריים: העובר בעוד שהעובדים במשרד תופסים את עבודתם כאמצעי, ורואים בה גורם מפריע לסיפוק ברמה האישית. פנימי בעבודה, טכנולוגית המידע מאפשרת לשחרר את העבודה מהכורח של מקום וזמן. כבר אין הברח לנסוע מדי יום למשרד בדי לבצע את העבודה. ההערכה היא שהעסקה מרחוק. (טחווטותחחטטטוטו) תחסוך אלפי חביות נפט ליום, ותפחית במידה משמעותית את הלחצים של הפרט במקום העבודה, כפי שהוא מאורגן היום. אבל מה שלאחדים הוא תקוות העתיד והפתרון לחוליים חברתיים רבים, הוא לאחרים מבשר על עידן חדש של ניצול בבית חרושת אלקטרוני. אבל לא הטכנולוגיה בלבד תקבע מה תהיינה התוצאות. אלה תהיינה תלויות בבני האד ובמטלות שעליהם לבצע, וכן בהקשר המבני, הניהולי והתרבותי שבו נעשית העבודה. שימוש במחשבים לעבודה בבית היה נושא לוויכוח מאז ימי משבר האנרגיה, באשר נטבע המונח "עבודה מרחוק", ומאז שתחנת עבודה אינדיבידואלית נעשתה זולה דיה כדי לאפשר רכישת ציוד רב. מאז, התעורר ענין רב ביותר בחידוש זה לגבי מקום העבורה, והוא זכה לתשומת לב רבה של העתונות. אולם הנושא נתון למספר בלבולים. הראשון שבהם נוגע לחלקו של כוח העבודה ולסוגי המטלות שבהם עוסקים. עבודות פקידותיות רוטיניות והזנת נתונים, הדורשות מדידות חוזרות ונשנות של הפלט ונעשות בעיקר על ידי נשים, מעלות שוב את הרעות החולות של תעשיית בית קבלנית, ומועדות לניצול דומה. אבל המצב שונה בקצה העליון של סולם העיסוקים, שבו עבודה טכנית ומקצועית אינה רוטינית, והעוברים מקבלים שכר עבור ידע ושיפוט. הסכנה באן, קרוב לוודאי, היא "וורקוהוליזם" יותר מאשר ניצול, והאילוצים הם, קרוב לוודאי, תרבותיים. ענין זה של כוח העבודה הוא נושא מאמר זה. טחז ]0 פחטוזבטוחטותותט 6 .ץוב 1016 צֶ₪ ?טסב|קאזס\\ זטט!זטק טתו 6זבאטך חטופצווחזטכן צט 160ג]צחגזך .1989 ]חק .]אה לוטה ביולון היא פרופסור לפסיכולוגיה ארגונית וניהול בבית הספר לניהול סופ ב-4111. מחקרה האחרון עוסק בהשפעת טבנולוגית מידע על ארגון עבודה, ובייחוד כוחה לגבי אילוצי פיצול זמן ומיקום. מאמר זה מתבסס על נתונים שנאספו בבריטניה כחלק מפרוייקט גדול יותר שעסק בהשפעת טכנולוגית המידע על מיקום ותזמון של עבודה. העבודה שנעשתה בשיתוף פעולה עם קונסטאנס פרין, מומנה בחלקה על ידי הפרוייקכ "ניהול בשנות ה-ס9", מטעם בית הספר לניהול ח8108 ב-111א. "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן בים בריטית העובדים בביתם עובדים במשרד. הניתוח ום בביתם מוצאים ערך בלבול נוסף נוגע ליחסי ההעסקה של העובדים בביתם. בארצות הברית, כך מעריבים, % מדעובדים בביתם הם עצמאיים או פרולאנסרים העובדים על פי חוזה, ומחקר מוקדם שעשה מאקלינד טוק בנושא מועסקים-מרחוק מצא שרק 15% מהם היו שכירים. עובדי שטח של אטזש 5 דחו חיוטוהו]-=] הם דוגמאות לדגם זה של קבלני עבודה עצמאיים. אולם חלקם של המועסקים מרחוק - שבירים העובדים בבית - בקרב העובדים בביתם, לפחות בארצות הברית, הולך וגדל במהירות. הסדרים כאלה יכולים להיעשות על בסיס משא ומתן אישי או מאורגן ביחירה ספציפית של החברה. היחידה העסקית, שירותי תכנית, חוזים (%/'6) של 1.10 .61], יצרנית המחשבים המובילה בבריטניה, היא דוגמה לדגם זה. ובה נעשה המחקר הנוכחי. ולבסוף, גם בקרב ארגונים המעסיקים עובדים המשתמשים במחשבים לעבודה בביתם, קיים בלבול בין אלה העובדים בבית נוסף לשבוע העבודה הרגיל לבין אלה העובדים בבית כתחליף לעבודה במשרד, בשעות העבודה המקובלות. למשל, היוסון וגודמן, שבדקו חברות בפיטסבורג, מצאו שרוב החברות שדיווחו על מועסקים מרחוק, אמרו שהדבר נעשה לאחר שעות העבודה הרגילות: רק שלוש חברות איפשרו לעובדים חשובים - בעיקר נשים שהן אמהות לילדים - לעבוד במשרה חלקית בביתם בשעות העבודה הרגילות. קראוט, במחקר שנעשה בשנים 1983-1984 על שכירים בחברת הייה טק, מצא שרובם עובדים בבית נוסף לעבודתם במשרד. גם אולסון מדווח, על בסיס נתונים של קוראי כתב העת וטוזוגווווגכ], שרק 10% מהמשתמשים במחשב עובדים בבית כתחליף קבוע לעבודה במשרד. אם כך, העסקה מרחוק היא בעיקרה תוספת, ולא תחליף. אבל דווקא הדגם השני, המשלב עבודה בבית עם עבודה במשרר, הוא בעל הפוטנציאל לענות על צרכים חדשים - אישיים וארגוניים. עובדי 675 מתאימים לדגם זה, משום שבסיסם הוא בבית, אבל הם שוהים בין % ל70907 משעות העבודה שלהם במשרדי .6'1] או עם לקוחותיה. כפי שאומר מנהל החברה, בטיסם הוא הבית, אבל הם אינם יושבי בית. והם אינם היחידים המעדיפים לעבוד בדרך זו. קיימת עדות רבה לכך שאנשים רבים, כאשר הם נשאלים על הערפותיהם, מביעים את "צונם לשלב עבודה בבית עם עבודה במשרד. 0 ה באמצעות 675, יכולנו ללמוד על עובדי חברה ברמות הגבוהות, 2 -- הטכנית נעשית בבית, אך הם אינם סגורים בביתם, משום 0 8 העבודה הם נמצאים בקשר פנים אל פנים עם אנשים 9 ל לעיסוקם. יתר על כן, משום שב-.1')! קיימת קבוצה ת-השוואה, של אנשים העושים את אותה עבודה, אך בדרך המסורתי תית של עבודה במשרד, .101 מספקת אפשרות יוצאת מן לש שש ו "לור שרק אב בש וו -- הכלל לחקור את ההבדלים בין עובדים בבית לעובדים במשרר באותה החברה, ומבצעים למעשה את אותן מטלות. מחקרים קודמים רוב הנסיונות הקודמים לחקור אמפירית את התופעה של העסקה מרחוק התבססו על נתונים של קבוצות קטנות של חלוצים או של פרוייקטים נסיוניים והסדרים פורמליים ובלתי פורמליים אחרים של עבודה בבית. מחקרים מוקדמים אלה אישרו את אופייה המקוטע של העבודה בבית. פראט זיהה שלושה סוגים של מועסקים-מרחוק: נשים פקידות, מנהלות ונשות מקצוע, אמהות לילדים צעירים; גברים מנהלים ואנשי מקצוע. אולסון מצא שתכניות פורמליות שלקחו בהן חלק בעיקר נשים פקידות, ביטאו העדפה על אי יכולת לעבוד בכלל, והיו מועדות לניצול. לעומתן, הסדרים בלתי פורמליים בחברות היי- טק היו בדרך כלל מיועדים לגברים, אנשי מקצוע, בעלי כישורים ויחודיים, שלגביהם העבודה בבית היתה מבוססת על בחירה חופשית וזכות-יתר. רמסואר מצא קבוצה אחת של מועסקים-מרחוק במשרה מלאה, בעיקר נשים, שהיו מרוצים פחות מעבודתם והיו נתונים יותר להשגחה ופיקוח, אבל היעילות שלהם היתה גבוהה יותר. מכאן שמעסיקיהם ניצלו אותם במידת-מה. לעומת זאת, נמצאה קבוצה של מועסקים"מרחוק במשרה חלקית, גברים שעבדו בביתם יומיים - שלושה בשבוע ושעבורם היה זה הסדר משביע רצון ביותר. אולסון ופרימפס מצאו שבקבוצת הפקידות שחקרו פחתה האוטונומיה, ובקבוצת אנשי המקצוע האוטונומיה עלתה. ההבחנה בין עבודה פקידותית לעבודה מקצועית עמומה במידת-מה גם בקרב העצמאיים. גרזון וקראוט מדווחים על תוצאות מחקר שהתבסס על מדגם של 297 פקידים, ש-30% מהם עבדו בביתם. הם הסיקו שהעובדים בביתם הפיקו תועלת פסיכולוגית, אבל אי אפשר היה לקבוע איזה מהגורמים - מיקום העבודה או שעות העבודה (שעות מעטות יותר של העובדים בביתם) ואופיים של יחסי העבודה עם החברה (רבים יותר מבין העובדים בבית היו בעלי עסקים משל עצמם) - השפיע על הבדלים אלה. ועוד, כריסטנסן מדווח שנשים שמקיימות בביתן עסק של עיבוד תמלילים, אינן חושבות את עבודתן לפקידותית אלא רואות את עצמן כנשות מקצוע. לגבי נשים עצמאיות אלה, הבעיות העיקריות הן קבלת טיפול רפואי, התמוד- דות עם בידוד, אי הפרדה בין עבודה לבית והסכנה שבאה בעקבותיה - וורקוהוליזם. אבל יש להן אוטונומיה וגמישות רבות. לעומת זאת, השכירות העובדות בביתן מתמודדות עם מערך שונה של עניינים. הן מגלות שהזמן אינו לגמרי בשליטתן, מכיוון שהוא נתון לדרישות המעסיק. יתר על כן. הן אינן יכולות לשלב את עבודתן עם טיפול בילדים. הן מקבלות שכר בדרך כלל לפי שעה, ללא הטבות, אך הן משלימות עם "ניצול" זה משום שהן מעוניינות להיות בבית, והן משוות את מצבן לאי יכולת לעבוד בכלל. ואולם בהשוואה למעמד של עובד קבוע במשרד, ברור שזהו מעמד לא נוח, וסכנת הניצול היא ממשית.' מקומה של העסקה-מרחוק ביחס שבין עבודה ומשפחה מעורר ענין זה זמן רב. בניתוח של נתוני מרשם התושבים של 1980 מראים קראוט וגראמבש שהעובדים בביתם משתכרים פחות ויש להם פחות ברירות, ואלה העושים זאת נוטים לייצג איזון בין צורך קטן יותר בהכנסה לבין צורך רב יותר בגמישות (למשל, נשים לבנות נשואות עם ילדים). אבל ההסכמה הכללית מאשרת את מימצאיו של כריסטנסן, שתעסוקה-מרחוק וטיפול בילר משתלבים רק בקושי. וו 31 ב")ישא\-61' (חברת ביטוח חיים קליפורניה - מדינות המערב שבסקרמנטו) תבעה קבוצת מועסקים"מרחוק את החברה המעסיקה בשל העלאה מופרזת במכסה הנדרשת על בסיס כמותי. הנושא המשפטי הסתמך על הגדרת השביר לעומת קבלן עבודה עצמאי, מאחר שהחוקים הפררליים תופסים רק לגבי שכירים. דו"ח של ועדת בית הנבחרים האמריקאי שהתפרסם ב-21.6.86 ממליץ שהחוק יתוקן כך שהמעסיקים לא יוכלו עוד לנהוג בעובדיהם שאינם עובדים במשרד כמו בקבלני עבודה, וכך יהיה על המעסיקים לראוג לשכר מינימום, ביטוח סוציאלי ודמי אבטלה, ולהטבות אחרות כמו בריאות, חופשה ופנסיה. אולסון ופרימפס מצאו גם שלא זאת התשובה לבעיה כיצד לשלב עבודה עם אמהות. הגברים אנשי המקצוע שנחקרו, ואשר בחרו בהסדר זה, נהנים מיחסים טובים יותר עם ילדיהם, פחות לחץ ויותר פנאי. בניגוד לכך, לגבי נשים שלכישוריהן יש תחליף, היחס ללחץ הוא שלילי. עבודה בבית אינה הדרך האידיאלית לטפל בילדים, והדבר נאמר במפורש בהצעות לעובדים החדשים ב-075: על אף ש-605 מאפשרת לשלב קריירה וגידול ילדים, איננו ממליצים לעשות זאת באותו הזמן ובאותו המקום במשך פרקי זמן ארוכים. השקפותיו והסדריו של כל אחד הם שונים, אבל התמונה הוורודה של מלאך קטן המשחק לרגלי אמו המקלידה בשמחה, היא מה שהעתונות תמידר מחפשת, ורובנו לעולם לא מתנסים בו באורח מועיל! התמונה מורכבת אפוא, וסביר להניח שהבית האלקטרוני עריין * מרוחק מאתנו. את הטיעונים בעד ונגד מסכמים שלוסברג, שמיר וסלומון, בדו"ח מיוחד של המשרד לנושאים לאומיים ואולסון, והם מצרפים גם נתונים של שלושה פרוייקטים נסיוניים, המשווים אמצעי פיקוח על מועסקים-מרחוק ועל עובדי משרד. הפרוייקטים הללו נמשכו בדרך כלל זמן קצר, וכללו מספר קטן מאוד של מתנדבים. הם אכן הצביעו על כך שעבודה מרחוק דורשת סוג שונה של פיקוח, ולכן מאלצת שינוי ארגוני דרמטי. שינוי כזה קשה לביצוע, מה שיכול להסביר, בחלקו, מדוע הפוטנציאל בעל היתרונות של העסקה- מרחוק אינו ממומש הלכה למעשה. וכאן עולה השאלה, האם הברלים לאומיים משפיעים על תוצאות אלה. בבריטניה, למשל, ישנן הצלחות מרשימות יותר מאשר בארצות הברית. ובתוך אירופה, מצביע מחקר השוואתי שנעשה על ידי "אמפיריקה" על כך שבבריטניה קיים עניין בעבודה-מרחוק יותר מאשר במדינות אירופאיות אחרות. ואולם בבריטניה קיים גם חשש מניצול, ואופייה המובחן של עבודה מקצועית לעומת עבודה פקידותית רוטינית מתקיים בה באותה מידה. לסיכום, מימצאי מחקר מצביעים על כך שעבודה בבית עם מחשבים, כתחליף מזדמן אך מוסדר לעבודה במשרד, שימושית מבחינה תיאורטית יותר מאשר נגישה למעשה, על אף שרבים המצדדים בחירוש זה לגבי מקום העבודה. וכן קיימת הסכמה כללית לגבי ההבחנה בין אנשי מקצוע בעלי כישורים ייחודיים המקיימים הסדרים בלתי פורמליים של עבודה בביתם כמה ימים בשבוע, לבין נשים העושות עבודה פקידותית רוטינית או מטלות של הזנת נתונים, משתכרות לפי כמות העבודה המבוצעת ואינן מקבלות הטבות. "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן 29 הנקודה החשובה הנוגעת למדגם שבמחקר זה היא שילוב יסודות מכל אחת מרמות עיסוק אלה. מצד אחד, העובדים בבית מיחידת 5 של .10 הם בעיקר נשים העובדות בבית במשרה חלקית מסיבות של משפחה; מצד שני, עבודתן היא מקצועית וכישוריהן גבוהים ויש להן דרישה רבה. יתר על כן, הן שכירות של .61!, ונהנות מכל ההטבות, והן יכולות לחזור לעבוד במסגרת הקבועה של .161 כאשר תרצינה בכך. ב-675 עצמה קיימת היררכיה ניהולית וטכנית הפתוחה בפניהן. כך, הן מקבלות הטבות, פתוחים בפניהן מסלולי קריירה ויש להן ברירות אחרות. ואולם, הן משתכרות לפי שעה עבור הזמן שבו הן עובדות, ועל אף שמשולם שכר בסיסי עבור פרקי הזמן שבין פרוייקטים, שכרן עלול להיות לא סדיר ותלוי בעבודה שיקבלו. בכמה מובנים יכולה שיטה זו של תשלום להיחשב כחזרה לנוהג המסורתי, משום שהשתכרות על פי התוצרת תיראה יותר הגיונית. אולם המערכת מצביעה על כך שנבנית רמה של אמון בין עובדים אלה ומנהליהם. רבים מהעובדים בביתם עוברים לתשלום על פי כמות עבודה, משום שקשה לעקוב אחר משך הזמן שבו הם עובדים למעשה, כאשר המנהלים אינם רואים אותם בעבודתם. במקרה של 5, דיווחים עצמיים על זמן עבודה מתקבלים כבסיס לשכר, בשל רמת האמון הגבוהה השוררת בקבוצה. מקום המחקר והמדגם 5 הוקמה בשנת 1969 כדי לאפשר לנשים בעלות בישורים ייחודיים בתחום המחשב לעבוד בחברה במשרה חלקית ולשמר את כישוריהן ומעורבותן בעבודה, בעוד הן מגדלות ילדים. תחילה הן היוו כוח עבודה שהשתבר לפי שעה וללא כל הטבות, ועשו בעיקר עבודות תיכנות קטנות, שלקחו לביתן כדי לעבוד ביחידות, כעת נעשה חלק זה של החברה ליחידה עסקית רווחית העומדת בפני עצמה. היא מנוהלת בידי מנהל במשרה מלאה העובד בביתו, בעלת מבנה קריירה משל עצמה, הכולל הן מסלולים ניהוליים והן מסלולים טכניים, ועוסקת במגוון של מערכות פיתוח פרוייקטים, הן ליישום פנימי והן ליישום חיצוני. כוח העבודה עדיין משתכר לפי שעה (אם כי אין הדבר כך לגבי מנהלי היחידה), ורבים עדיין עובדים במשרה חלקית, אבל עכשיו הם זכאים לכל ההטבות שמקבלים השבירים. ביחידה עובדים כ-180 איש, כולל ההנהלה וכ-35 כתבים טכניים. מתוך קבוצה זאת בחרנו 55 אנשים העוסקים בבירור בפיתוח מערכות, שאפשר להשוותם עם 51 מפתחי מערכות מתוך היחידות של קבוצת מערכות מידע (015) של .161, העובדים במשרד. קבוצה זאת היתה מורכבת הן משכירים והן מקבלני עבודה, אבל כולם עבדו במשרדי החברה. באביב של שנת 1987 שלחנו לכל אחד מהנבדקים בקבוצות אלה שאלון מפורט, המבוסס על ראיונות מקדימים אינטנסיביים, שדנו בדרך שבה הם עושים את עבודתם והמשמעות שיש לה עבורם. שיעור התגובות היה טוב: 89% מקבוצת העובדים בביתם: 78% מתוך העובדים במשרד. הנתונים שסיפקו הנבדקים - 0 העובדים בביתם ו407 העובדים במשרד - מנותחים במאמר זה (ראה "הערות על השיטה"). טבלה 1 מראה שקיימים גורמים אחרים, נוסף למיקום העבודה, המבחינים בין קבוצות אלה. בקבוצת העובדים בביתם (%/'6) יש יותר נשים, שהן קרוב לוודאי נשואות ואמהות לילדים - קבוצה המתאימה לתפיסת היחידה כאשר הוקמה. אבל פירושו של דבר הוא שבניתוח ההבדלים חשוב להפריד בין מיקום למין כגורמים משפיעים. בדומה, יש לקחת בחשבון גם את ההבדלים בתפקיד, מכיוון שמספר המנהלים בקרב קבוצת העובדים בביתם קטן בהרבה ממספרם בקבוצת 618, שבה כל העובדים יושבים במשרדי החברה. לכן, תכנית הניתוח מבוססת על ניתוח שונות עם שלושה משתנים בלתי תלויים: מין, תפקיד וקשרי העסקה. 2. גרזון וקראוט מצאו שהעובדים בביתם תפסו את עצמם כבעלי יכולת בחירה ניברת לגבי מיקום העבודה. עם זאת, פרט לבעלות על עסק, המנבאים הטובים ביותר על עבורה בבית שמצאו היו טיפול בילדים צעירים, גיל ונישואין. "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן טבלה ן: מאפייני המדגם פרילאנסרים 4 מספר הנבדקים ו מו 4 30 20 7 45 סו 6 נקבה מספר הנשואים כיום | 0 מספר ההורים לילדים 3| 6 4 5 מספר בעלי השבלה גבוהה 23 6 5 4 גול ממוצע 8 | 320 | 32.5 9 תפקיד: טכני 42 25 15 12 עסקי/ניהולי 7 5ו 3 2 ממוצע מספר שנות נסיון בעבודת מחשב| 14.8 12 1.6 ממוצע מספר התחומים הדורשים יבולת גבוהה (א) קשר ל- 101 (ב) נאמנים לחברה צופים שיעזבו (א) | מבוסס על שאלה המבקשת מהנברקים לציין את מידת הידע שלהם של 11 בישורי מחשב שונים, החל בתיבנות וכלה ב-א!1א שש וד6. מבוסס על השאלות באיזה ארגון הנבדקים צופים באופן ריאלי שיהיו בעוד 5 שנים מהיום, ובאיזה ארגון היו רוצים ביותר, באופן אידיאלי, להיות. 21 28 3 1% 0% 5% 390 | % 17% 2% 0% (ב) מעניין גם לציין שנראה כי קבוצת העוברים בביתם מנוסה יותר במידת-מה, הן בשנות עבודת מחשב והן במגוון תחומי העיסוק. ההבדלים אינט גדולים, אבל לפחות מצביעים על כך שקבוצת העובדים בביתם אינה מפגרת אחרי העובדים במשרד במונחים של כישורים טכניים. החשש שהעובדים בביתם לא יוכלו לשמר את בישוריהם הטכניים מוזכר לעתים קרובות כאשר מדובר על העסקה- מרחוק. נושא אחר שעולה לעתים קרובות הוא החשש לגבי נאמנותם לחברה של העובדים בביתם. הטענה, המושמעת בעיקר לגבי עבודה מקצועית, היא שהמחוייבות היא לעבודה ולא לחברה שמספקת אותה - המעברים התכופים ממקום עבודה אחד למשנהו בעמק הסיליקון מובאים כדוגמה לכך. אולם, במקרה הנוכחי לא נראה שכך הדבר. להיפך, יותר מעובדי 65 צופים שימשיכו לעבוד בחברת .61] בחמש השנים הקרובות ומעוניינים בכך, מאשר אלה העובדים במשרד, גם אם מוציאים מכללם את הפרילאנסרים. ופחות מהעוב- דים בבית צופים שיקימו עסק משל עצמם בפרק זמן זה. מכיוון שהגורם הקובע העיקרי להבדל זה הוא מין, עולה השאלה האם הנשים העובדות בבית נאמנות ל".161 רק משום שהן חושבות שאין להן ברירות אחרות, וזהו אחד הצדדים של ניצול שמפניו חוששים מבקרי ההעסקה-מרחוק. מבחינה מבנית, כמובן, יש להן ברירה, משום שהן רשאיות לחזור בכל זמן להיררכיה הרגילה של .161, ויש להן כישורים שאפשר להשתמש בהם בדרבים שונות. אבל נראה שרובן נהנות מהשליטה על הזמן, שמאפשר הסדר זה של 60%8: אינני חושבת שארצה לעזוב את 625. אינני חושבת שארצה לחזור לעבודה במשרה מלאה במשרד. ארצה לעבוד במשרה מלאה אם אוכל לעשות זאת בבית. אינני רוצה להיות קשורה למסגרת של 9 עד 5. -/ - 2 ל ספק יש יוצאים מן הכלל לנקודת מבט זו, הרי 3- 5 ם אלה עובדות בבית מתוך בחירה, ולא מתוך כורח לא פחות בהקשר של העולם המוכר להן:. המידה שבה בחירה זו מוכתבת על ידי כורח ארגוני, תרבותי ולאומי הי שובה, ותידון בפרק המסיים. לאומי היא שאלה חשובה בללית, נראהח שהשליטה על הזמן, יותר מאשר המיקום היא מאפיין המפתח המבחין בין עבודה בבית לעבורה במשרד. אם יותר הרסן, אוטונומיה זאת תביא לסיפוק ופרודוקטיביות רבים יותר. אבל זהו גם המחסום החמור ביותר להתפשטות דרך עבודה זו בקרב כוח העבודה המקצועי הכללי, משום שלהיראות בעבודה בין 9 ל-5 מדי וום הוא חלק אינטגרלי כל"כך של ההנחות התרבותיות שלנו בנוגע לעבודה. ועדיין, כפי שמראה טבלה 2, יותר מרבע ממפתחי המערכות העובדים ב-.161 שנבדקו במחקר זה מדווחים ששעות העבודה הפרודוקטיביות שלהם הן מחוץ ליום המשרדי המסורתי, מכאן ששליטה של הפרט על קביעת זמן העבודה יכולה להיות בעלת פוטנציאל משמעותי להעלאת הפרודוקטיביות. יתר על כן, נראה שיבולתם של העובדים בבית להקצות פרקי זמן שונים לעבודה - בולל סופי שבוע - מתקשרת לתפיסה רבה יותר של סדירות עבודה, ולבעיה פחותה בחלוקתה. טבלה 2 מראה גם את היחס הגבוה של הזקוקים לשקט ולפרטיות בעבודתם, הן בקרב העובדים בבית והן בקרב העובדים במשרד, תנאים שלא קל להשיגם במשרד הפתוח של ה-018 העוברדים ב-.161. וישנן גם תלונות על עשן רב מדי ואיוורור מועט מדי - ושני אלה ניתנים לוויסות בבית. ברור מטבלה 2 שהבדלים במיקום העבודה משנים את דפוסי התקשורת של מפתחי מערכות אלה. הנתונים מראים שאפשר לפתור את צרכי התקשורת של העובדים בביתם, ושקיים פוטנציאל רב לרווח באמצעות הקצאת זמני עבודה בהתאם לזמנים האופטימ- ליים של כל אחד. אבל העובדה של"6] יש יחידה רווחית שיכולה להנות מהסדר זה אין פירושה שברירה זו קיימת בכל החברה. ואמנם, לאחד המנהלים, שניסה מספר פעמים לערוך הסדרים אינדיבידואליים עם כמה מעובריו האמינים ביותר, כך שיעבדו יום אחד בשבוע בבית, נמסר ממחלקת כוח אדם שהדבר מנוגד למדיניו- תה של 101. ובך, ההבדלים הנסקרים במאמר זה אכן קיימים ב-.161, לפחות לגבי היחידה המיוחדת של העובדים בביתם. הם חשובים משום שהם מצביעים על יתרונות פוטנציאליים שבשימוש במחשבים לעבודה מהבית כברירה למטלות עצמאיות ואינטנסיביות מבחינה קוגניטי- בית, המקושרות עם עבודה טכנית ברמה גבוהה. אולם האפשרות להנות מיתרונות אלה תלויה פחות בטכנולוגיה ויותר בשינויים בפרקטיקה הניהולית, שחייבים לבוא עם אופן העבודה השונה. קיימת עדות-מה לכך שהעבודה-מרחוק עצמה תזרז ותעודר את השינויים הארגוניים הללו. בלעדיהם, קרוב לוודאי, לא יתרחב הדגם של 005, וייתכן שיישאר דגם יחיד במינו. אבל הניתוח השיטתי של הנתונים, גם אם נלקחו מתוך מקרה יחיד, עשוי, יש לקוות, לתרום לתהליך של שינוי. טבלה 2 מאפייני מרחב וזמן של עבודה פרודוקטיבית ו (40= ת)215) % האומרים שהזמן הפרודוקטיבי ביותר שלהם אינו במשך יום המשרד המסורתי % העובדים בסופי שבוע הפרודוקטיביים שלא ביום המשרדי 2 20 הפרודוקטיביים ביום המשרדי 5 8 % האומרים שעומס עבודתם אינו סדיר 20 2 % שלגביהם חלוקת העבודה היא בעיה 15 27 % המציינים את הבית כמקום עבודה פרודוקטיבי 4 18 % המציינים שקט ופרטיות כתנאים הכרחיים לעבודה פרודוקטיבית ופ 0 % האומרים שרוב עבודתם דורשת ריכוז ללא הפרעה| = 31 5 % האומרים שתקשורת יומית הינה הכרחית 88 55 עיקר התקשורת הינה פנים אל פנים 4 49 עיקר התקשורת הינה טלפונית ודן ‏ % 26 17 18 46 ברוח זו מעלה המאמר שתי שאלות: הראשונה, האם קיימים הבדלים בדרך שבה נעשית עבודת פיתוח מערכות בין העובדים בבית לעובדים במשרד; והשניה, האם ברירה זו של מקום העבודה משנה את המשמעות והסיפוק המקושרים לעבודה. " תוצאות כללית, שתי הקבוצות מבצעות אותו סוג של עבודה, מכיוון שכך הם נבחרו. אבל, כפי שנראה בבירור מטבלה 5, קיימים הבדלים גם בתחום דומה זה. כל הנבדקים התבקשו לתאר את הפרוייקט האחרון שאותו השלימו, בהנחה שפרטי הפרוייקט יהיו קלים יחסית לזכירה, ומידע זה בכללו יספק בסיס תקף להשוואה. טבלה 3 מראה שקבוצת העובדים בבית יכולה לעבוד על יישומי מיקרו כמו גם על יישומי "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן מיינפריים, בעוד מפתחי המערכות העובדים במשרד עוסקים בעיקר בפרוייקטים של מיינפריים. וכן, גם אם ההשוואה מוגבלת לפרוייק- טים של יחידת העיבוד המרכזית, קבוצת העובדים בבית עוסקת במשימות קטנות יותר: מספר קטן יותר של אנשים ומשך זמן קצר יותר. אם כך, נראה שקיימת במערכת הטיה סלקטיבית לכיוון הקצאת פרוייקטים קטנים ועצמאיים יותר ליחידת העובדים בבית. הטיות כאלה הן מאוד פונקציונליות. הן מתאימות לרפוס הנדון כאן, המשלב עבודה בבית ועבודה במשרד, ויוצא מתוך הנחה שהקצאת העבודה מתבססת על מאפייני המטֶלה. ההבחנה הראשונה היא בין מטלות קוגניטיביות למטלות חברתיות. וגם במסגרת המטלות הקוגניטיביות קיימות כמה הבחנות, המבוססות על גודל, צרכים מאוד ספציפיים של זיקת גומלין ותמיכה ועל רמת היצירתיות הנדרשת. הבחנה נוספת בין שתי הקבוצות לגבי הדרך שבה נעשית העבודה נובעת מסדרת שאלות המפרטות את השלבים המסויימים בפיתוח מערכת (החל בהצעה וכלה בביצוע) ושואלות בידי מי נתונה עיקר האחריות בכל שלב, עד כמה מעורבים האנשים הטכניים בכל שלב ומהו המיקום העיקרי של כל שלב. כללית, קיימים הבדלים מעטים בין הקבוצות. את ההבדלים המעטים הקיימים ניתן לסכם כך: 1. מנהלי התכנית ב-695 יותר מעורבים בבחינת המערכת ובהבש- רה מאשר אלה שב-615: למעלה משליש מנבדקי 025 דיווחו שמנהל הפרוייקט חוא האחראי העיקרי לבחינת מערכת ולהכש- רה, לעומת פחות מ-1 מתוך 6 שנתנו אותה תשובה ב-018. 2. יחד עם זאת, הנבדקים העובדים בבית שתפקידם טכני בבירור, בניגוד למקבילים להם העובדים במשרד, דיווחו על אחריות אישית רבה יותר לצדדים מסויימים של המטלה, בעיקר הערכת עלות וזמן, בחינת שרשרת והכשרה. למשל, כמעט שני שלישים מנבדקי 625 הטכניים הצהירו על אחריות מלאה לבחינת שרשרת, בעוד שפחות משליש מהעובדים הטכניים במשרד דיווחו על רמה כזאת של אחריות. 5. לבסוף, באשר למיקום, קבוצת 095, על פי ההגדרה עושה את רוב מטלות הפיתוח בבית, ועובדי 015 ביצעו מטלות אלה במשרד. הם ביצעו בעיקר במשרד גם בחינת מערכת, תמיכה ברמה ראשונה ואחזקת מערכת, בעוד שבמעט מחציתם של העובדים בבית ביצעו מטלות אלה בביתם. הבדלים אלה קטנים, אך נראה שהם מצביעים על כך שקיימת פחות מובחנות בתפקידים בקרב קבוצת העובדים בבית מאשר בקבוצת מפתחי המערכות העובדים במשרד. וכאשר עולה השאלה של שיקול דעת ושליטה על דרך ביצוע העבודה, נמצא שההברל בין בעלי התפקידים הניהוליים והטכניים גדול בהרבה אצל העובדים במשרד מאשר אצל עובדי 095, שבקרבם האנשים הטכניים קרובים לאנשי הניהול בנוגע לשליטה. נוסף לכך, האנשים הטכניים העובדים בבית חשים את עצמם בעלי שיקול דעת ושליטה יותר מאשר המקבילים להם העובדים במשרד, כפי שמתברר מתוך טבלה 4. אופן העבודה, אפוא, הוא זה שיכול לסייע להעלאת שליטה בקרב העובדים בארגונים. אולם אותה אפשרות עצמה היא אחד הגורמים העיקריים המגבילים את התרחבותה, מאחר שחששותיה של ההנהלה מאיבוד שליטה נמצאו כמחסום עיקרי לרעיון לאפשר לעובדים ברמה גבוהה לעבוד חלק מהשבוע מחוץ למשרד. אנו רואים, אפוא, שקיימים כמה הבדלים בין העובדים בבית לבין העוברים במשרד בנוגע לדרך שבה נעשית עבודת פיתוח מערכות. ההבדלים אינם גדולים, אבל הם מצביעים על כך שאפשר להיעזר אפילו בצדרים משניים של מטלות לשם בדיקת מיקום העבודה האופטימלי. אולם הבדלים גדולים בהרבה מתגלים כאשר בוחנים את משמעות העבודה ושביעות רצון מהעבודה בשתי קבוצות אלה של מפתחי מערכות. וכאן מתגלות התוצאות המענינות ביותר של הניתוח. "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן טבלה 3: אופי הפרוייקטים (מבוסס על מודע אודות הפרוייקט האחרון שהושלם) 5 (א) המערכת פותחה ל: 19 20 מיינפריים 0 " מיני / ק מיקרו פרוייקטים של מיינפריים בלבד 0 2 19 ממוצע מספר האנ ממוצע מספר השעות השבועיות לפרוייקט (ב) 218 0 ה 24 14 משך הזמו ממוצע משך הזמן 0 22 ממוצע מספר שעות פרוייקט מתייחס לפרוייקט האחרון שהושלם, הנתונים בטבלה (א) משום שמידע זה ל עובדי .101, כי יתכן שהפרילאנסרים תיארו פרוייקט זו מבוססים רק ע שהושלם בארגון אחר. מספר האנשים לפרוייקט נע מ-ו עד 355; מספר השעות השבועיות לפרוייקט נע מ-16 עד 45; מספר החודשים מהתחלה ועד סיום נע בין 2 ל-72. (ב) טבלה 4: תפוסה אישית של שיקול דעת ושליטה בעבודה (א) (תפקידום טבניים בלבד) 5 28 20 142 14 5 24 (א) המשתנה בעל ההשפעה המשמעותית ביותר הוא תפקיד: בעלו התפקידים העסקיים/ניהוליים מדווחים על מידה גדולה בהרבה של שליטה ושיקול דעת מאשר בעלי התפקירים הטכניים. הבדל זה גדול יותר ב-015 מאשר ב-675. אולם הטבלה מציגה מספרים רק לגבי בעלי התפקידים הטכניים. (ב) | אינדקס זה נע בין 1 (שליטה מינימלית) לבין 7 (שליטה מלאה), ומורכב משני חלקים: הראשון מבוסס על המידה שבה לנבדק יש שליטה על מועדי סיום, בשקלול החשיבות הנתפסת לגבי מועדי סיום, והמידה שבה ההליכים לא היו קבועים מראש; החלק השני מורכב ממידת השליטה על השלבים העיקריים של תהליך הפיתוח שהנבדק עוסק בו, בשקלול מידת המעורבות של הנבדק. ( | הצרדים של משתנים אלה תלויים בהערכות המבוססות על פרוייקט הפיתוח האחרון שהנבדק עסק בו. יתכן שהפרילאנסרים התייחסו לפרוייקט שאינו של .161, ממוצע ציונים בשליטה (ב) ממוצע מקסימום משך הזמן שעובדים לבד ללא דיווח פורמלי לאיש על התקדמות (בשבועות) משמעות העבודה מספר פריטים בשאלון נוגעים למשמעות שיש לעבודה בחייהם של הנבדקים. על בסיס סדרה של ניתוחי גורמים של כלל המדגם, זוהה מערך של פריטים שהבחין בין שני אשכולות, שכל אחד מהם מייצג דפוס שונה של משמעות. הפריטים מצויינים בטבלה 5, בצירוף ו ניתוחי שונות המבוסס על שלושה משתנים בלתי תלויים: . [, תפקיד ויחסי העטקה. כפי שמתברר מטבלה 5, עבודה בבית או - מתקשרת באופן משמעותי עם מספר פריטים, אפילו באשר ל אב קבוצת העבודה במשרד שמה דגש רב וותר על על הצלחה המוגדרת על פי שכר וקידום, ועל פנאי, בעוד שקבוצ [בוצת העובדים בבות מתוו הכישורום ולגמושות. חסת וותר לעבודה מעניינת, לשימור טבלה 5: פריטי הנותוח של משמעות העבודה (א) 1. (ב) כדי לסייע לך להסביר מה משמעותה של העבודה לגביך, חלק ססו נקודות, בכל צירוף שנראה לך, לשבע ההצהרות הבאות. ככל שההצהרה מתאימה יותר לדרך בה אתה רואה את הדברים, קצוב לה יותר נקודות. קרא את כל ההצהרות לפני חלוקת הנקודות. העבודה מעניקה לי מעמד ויוקרה העבודה מספקת לי את ההכנסה הדרושה [615] (ג) העבודה עצמה מעניינת ביסודה ומספקת אותי [605; נשים] העבודה מאפשרת לי לשמר את כישורי [628; טכניים] 5. (ה) כאשר אתה חושב על חיי העבודה שלך, אילו מצדרי העבורה הבאים הם המשמעותיים והחשובים ביותר לגביך? דרג את הפריטים על פי 1 = משמעותי ביותר עד 6 = הפחות משמעותי: המטלה שאני מבצע כשאני עובד [נשים] התשלום שאני מקבל תמורת עבודתי 4. (ו) עד כמה חשוב לך שחיי העבודה שלך יכללו את הדברים הבאים? סמן מספר בין 1 ל-7 לגבי כל אחד מהם, כאשר 1 = כלל לא חשוב, 7 = חשוב ביותר. הצלחה: סיכויים טובים להתקדמות או קידום; שכר טוב [615] גמישות: שעות עבודה נוחות; מיקום עבודה נוח; הסדרי עבודה גמישים (כלומר, מתי והיכן לעבוד) [695; נשים] 2. (ד) חלק ססו נקודות כדי להצביע על חשיבותם של התחומים הבאים בחייך ביום. ככל שתחום מסויים חשוב יותר, קצוב לו יותר נקודות. פנאי (כמו תחביבים, ספורט, בילוי, קשרים חברתיים [615; גברים; טכניים]) עבורה/קריירה משפחה 5 (ז) כללית, עד כמה העבודה תופסת מקום חשוב ומשמעותי בחייך? (מ-1 = אחד הדברים הפחות חשובים בחיי, עד 7 = אחד הדברים החשובים ביותר בחיי] 091311313 ת/ת-ת/ תה₪3[33--- ...ו יי וו (א) בטבלה נכללו רק אותם הפריטים שהבחינו בין שני דפוסי המשמעות שהתקבלו. קטגוריות התגובה מופיעות באותו הסדר שהופיעו בשאלון: קטגוריות שלא היו מבחינות, מוזכרות בקיצור בהערות השוליים. בפריטים דומים רבים השתמשנו, אני ואחרים, במחקרים קודמים, אולם צורתם הנוכחית מבוססת על הרפז. (595-614 :6 ,39.7 .80/81 .נחט1] .פַחואזסא ]0 8הוחבסח סז זס שזט )סט 2010181 טח .1 ?הכ 13]) (ב) מבוסס על שאלה שמופיעה אצל הרפז בקטגוריה של תוצאות עבודה בעלת ערך. בהתבסס על הראיונות המקדימים הוספתי לרשימתו של הרפז את הפריט הנוגע לכישורים, הכוללת גם את הברירות - העבורה מעסיקה את האדם; העבודה מאפשרת לאדם לבוא בקשרים מעניינים עם אנשים אחרים; העבורה היא דרך מועילה לשרת את החברה האנושית. (ג) = המאפיינים המופיעים בסוגריים מציינים את אותם משתנים בלתי תלויים שנמצא לגביהם אפקט עיקרי מובהק מבחינה סטטיסטית בפריט הנדון. הקבוצה בעלת הציון הגבוה ביותר בפריט כתובה בסוגריים. כך, למשל, במונחים של הכנסה, ליחסי ההעסקה היה אפקט עיקרי מובהק, וקבוצת 615 (עובדי משרד) העניקה יותר נקודות לפריט זה מאשר קבוצת 025, עובדי הבית. (ד) | מבוסס על שאלה שמופיעה אצל הרפז בקטגוריה של מרכזיות העבודה כתפקיד חיים. פריטים אחרים היו קהילה ודת. פריט הפנאי הוא היחיד שהיה לו מערך מובהק של אינטראקציות דו-כיווניות: עובדים טכניים גברים היו גבוהים מאוד בפריט זה; נשים בקבוצת 625 היו נמוכות מאוד. (ה) מבוסס על שאלה שמופיעה אצל הרפז בקטגוריה של זהות תפקיד עבודה. פריטים אחרים היו - החברה או הארגון שלי; המוצר או השירות שאני מספק;: סוג האנשים שאתם אני עובד: סוג העיסוק או המקצוע שבו אני עוסק. (ו) | מבוסס על שאלה שמופיעה אצל הרפז בקטגוריה של חשיבות מטרות העבודה. בהתבסס על הנושאים שמאמר זה עוסק בהם, הוספתי נוחות מיקום העבודה וגמישות הסדרי עבודה. פריטים שלא מוזכרים בטבלה: הזרמנות ללמוד דברים חדשים; יחסים בינאישיים טובים; עבודה מעניינת: אוטונומיה רבה: בטחון בעבודה; התאמה בין דרישות העבודה לבין יכולת ונסיון; תנאי עבודה פיזיים טובים; גיוון רב. ניתוח גורמים נפרד של 13 פריטים אלה גילה את הגורמים הצלחה וגמישות שנעשה בהם שימוש בניתוח המשמעויות. (ז) | מבוסס על שאלה שמופיעה אצל הרפז בקטגוריה של העבודה כתפקיד חיים. מראה אפקטים עיקריים מובהקים מבחינה סטטיסטית לגבי שני דפוסי המשמעות, אבל התוצאות דרמטיות יותר בדפוס הראשון, שלגביו מקדם המתאם המרובה הוא 65. שניים מהמשתנים הבלתי תלויים מסבירים אפקט זה: יחסי העסקה (40. = 8ושס) ומין (32. = 5)0618, עובדי 605 הגיעו לתוצאות גבוהות בהרבה בדפוס זה מאשר מפתחי מערכות העובדים במשרד, כשהעצמאיים היו נמוכים יותר מאנשי העובדים במשרד, ונשים גבוהות מגברים ללא קשר ליחסי העסקה ותפקיד בעבודה*. הבדלים אלה נתפסים בשני דפוסי המשמעות שעלו מתוך ניתוח פריטים אלה. טבלה 6, המציגה שני דפוסים אלה כפי שהוגדרו על ידי טעינויות הפריטים, מראה שדפוס 1 מרוכז סביב עבודה מעניינת, משמעות המטלה, שימור כישורים וחשיבות משפחה וגמישות. הוא גם מוגדר על ידי היעדר התייחסות להבנסה ולהצלחה, והחשיבות המעטה המיוחסת לפעולויות פנאי. משמעות העבודה הגלומה בדפוט זה מורכבת ממעורבות פנימית במטלות הממשיות ובהקשר המשפחתי. לגבי הרפוס השני, האפקטים העיקריים גם כן מובהקים מבחינה סטטיסטית (037. = ?), אבל מקדם המתאם המרובה נמוך יותר (35. = 8), ואף משתנה יחיד אינו מובהק באופן בלתי תלוי. מין הוא הגורם המנבא ביותר (30. = 8ו06), כאשר גברים גבוהים מנשים, ואחריו בא תפקיר בעבודה (14. = גושט), כאשר עובדים ניהוליים גבוהים מעובדים טכניים. ההבדל בין עובדי .161 העוברים במשרד (ממוצע = 42. +) לבין העובדים בביתם (ממוצע = 22. -) מתמעט כאשר מין ותפקיד בעבודה נשלטים. ממוצעי הציונים של שני דפוסי המשמעות לקבוצות המוגדרות על ידי.וחסי העסקה, תפקיד בעבודה ומין, ניתנים בטבלה 7. הטבלה מבהירה שנשים ב-625 הן התגלמותו של הדפוס הראשון. דווקא בקרב אנשי .161 העובדים בביתם משמעות העבודה היא מאפיין פנימי בהקשר של משפחה. אם כן, כמעט 20 שנה לאחר דפוס 2, לעומת זאת, מרוכז סביב עבודה וקריירה כגורם עיקרי בחיים, חשיבותם של מעמד ויוקרה והצלחה כמוגדרת על ידי קידום ושכר. דפוס זה מוגדר גם על ידו התייחסות מעטה למשפחה ולגמושות ולשימור בישורים. דפוס זה מגלם משמעות עבודה המבוססת על מעורבות אינסטרומנטלית בהקשר של קריירה. נעשה ניתוח שונות של הציונים שהתקבלו מדפוסים אלה, והמשת- נים הבלתי תלויים היו מין, תפקיד בעבודה ויחסי העסקה. הניתוח ב 35 מדידות אלה מותאמות להשפעת משתנים בלתי תלויים אחרים, הן שוות ערך למקדמי רגרסיה מתוקננים. 4 אין הבדל סטטיסטי מובהק בין עובדים טכניים לניהוליים ברפוס זה כאשר המשתנים הבלתי תלויים האחרים נשלטים. "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן 33 שהחלה לפעול, 625 עדיין משקפת את הערכים שלשמם הוקמה. הדפוס השני, לעומת זאת, המייצג גישה אינסטרומנטלית ממוקדת- קריירה לעבודה, אופייני ביותר לגברים העובדים ב-161 בדרך המקובלת של עבודה במשרד, במיוחד לגברים בתפקידי ניהול. על פי הטבלה ברור גם שגברים ב-625 ונשים ב-615 חורגים מהתמו- נה הצפויה, גבוהים בדפוס אחד של משמעות ונמוכים בדפוס השני. פירוק ציוני האשבול למרכיביו מראה שקבוצות "חריגות" אלה משלבות יסודות משני הדפוסים. בייחוד נשים ב-018 דומות לעמיתיהן הגברים בהתייחסות לכסף, אבל הן אינן מייחסות מקום כה חשוב לעבודה בחייהן. הן צעורות יותר במודת-מה, קרוב לוודאי ללא ילדים, ופחות מנוסות מהגברים ב-615. נראה שמשפחה מהווה גורם יותר קריטי לגבי נשים פרילאנסריות; לגבי אלה המועסקות על ודו,101, המטלה עצמה היא בעלת המשמעות הרבה ביותר. טבלה 6: משמעות אישית של עבודה [טעינויות של שני הדפוסים שהתקבלו] (א) משמעות עבודה: הכנסה משמעות עבודה: עבודה מעניינת תחום חיים חשוב: פנאי דירוג לגבי משמעותיות: כסף דירוג לגבי משמעותיות: מטלה ופ.- 3 תחום חיים חשוב: משפחה משמעות עבודה: שימור כישורים חשיבות: גורם ההצלחה חשיבות: גורם הגמישות -.1 משמעות עבודה: מעמד ויוקרה 6+ חשיבות מקומה של העבודה בחיים 3+ תחום חיים חשוב: עבודה/קריירה 3+ (א) מבוסס על ניתוח מרכיבים עיקריים המפרט שני פקטורים (כפי שמראה מבחן 0066), המסבירים 419% מסך כל השונות. הגורמים הוחלפו אנבית בחילופי אגוחוזגּי משום שחילוף אלכסוני גילה מתאם לא מובהק בין הגורמים. טעינויות < 25. לא נמסרו בטבלה. (ב) נעשה היפוך בסימני טעינויות אלה, כך שטעינות חיובית פירושה ייחוס משמעות רבה יותר, וטעינות שלילית מצביעה על משמעות מעטה. טבלה 7: ממוצע ציוני פקטור 5 - רם דפוס 1: מעורבות פנימית בהקשר 7 של משפחה גברים 2- בשים 2- גברים טכניים גברים מנהלים נשים טכניות נשים מנהלות דפוס 2: מעורבות אינסטרומנטלית 1+ בהקשר של קריירה גברים 8+ נשים 9 גברים טכניים גברים מנהלים נשים טכניות נשים מנהלות (א) ציוני הפקטור מוחשבו בשיטת ברטלט. לרוחב כל האוכלוסיה הממוצעים שלהם הם ס וסטיות התקן הן 1; המתאם ביניהם הוא 0.0. "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן מעטים מאוד במספר, מראים דפוס שנמצא גם בקרב מועסקים"מרחוק אמריקאים. גברים אלה, בדומה לעמיתיהם הנשים, הם בעלי אוריינטציה לא אינסטרומנטלית (הם מתיחסום מעט, יחסית, לכסף, למעמד או להצלחה) ומעוניונים באותה מידה בשומור כישוריהם ובגמישות. אך עניינם במטלה עצמה אינו דומה, והם שמים את הדגש יותר על פנאו, והרבה פחות על משפחה. הם נוטים להוות לא נשואים, והם מבוגרים ומנוסים יותר מעמיתיהם הנשום. נראה כאולו הם משתמשים בכישוריהם לעוצוב סגנון חיים, שהפנאי עומד במרכזו. אפשר אולי לראות בהם מבשר לדפוס עבודה מתפתח, של עבודה בבית או במשרד, בהתאם לדרושות המטלה, המתמקד בפותוח כישורים ואוטונומיה, ומעוניין פחות בקריירה ובקידום מאשר באיזון, פנאי וכושר גופנו. אבל אלה הן מסקנות ספקולטיביות, התלויות בניתוח של היחס בין משמעות העבודה לשביעות רצון בחיים. הגברום ב-625, על אף שהם שביעות רצון השאלה האחרונה בשאלון שעסקה בעמדה אישית היתה: בללית, עד כמה אתה שבע רצון כיום מהצדדים הללו של חייך? הקף בעיגול את המספר מ-1 עד 5, המתאר את רמת שביעות הרצון שלך באופן הטוב ביותר, לגבי כל אחד מהתחומים הבאים (1 = איני שבע רצון; 5 = מאוד שבע רצון): עבודתך קשריך האישיים האיזון בחייך בין עבודה לבין כל מה שאינו עבודה משך הזמן המוקדש למשפחתך בריאות/בושר גופני תחושת ההישג שלך מידת ההנאה והבילוי בחייך הצלחתך בעבודה הצלחתך בכל מה שאינו עבורה ניתוחי שונות עם אותם שלושה משתנים בלתי תלויים מראים שהבדלי הממוצע של ציוני שביעות רצון היחידים שלגביהם נמצאה מובהקות סטטיסטית הם קשרים אישיים, איזון ושני סוגי ההצלחה. נשים שבעות רצון יותר מגברים בקשריהן האישיים, בייחוד נשים פרילאנסריות; הגברים ב-625 קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר במדר זה. עובדי ניהול שבעי רצון מאיזון יותר מעובדים טכניים; הבדל זה בולט במיוחד בקרב נשים. לגבי הצלחה - עובדי 605 שבעי רצון במידה הפחותה ביותר (הן בנוגע לעבודה והן בנוגע למה שאינו עבודה) ופרילאנסרים שבעי רצון במידה הגרולה ביותר בנוגע לשני סוגי ההצלחה; גברים ב-675 הם הנמוכים ביותר במדד ההצלחה בצדרים של חייהם שאינם עבודה. לגבי הצלחה בעבודה קיימות אינטראקציות מורכבות בין מין לתפקיר ובין תפקיד ליחסי העסקה: בקרב עובדי 605 ו-.101, הנשים המנהלות הן המרוצות ביותר; בקרב הפרילאנסרים, המרוצים ביותר בעבודתם הם גברים מנהלים ונשים טכניות. ואולם הבדלים מדרגה ראשונה אלה מעניינים פחות מהיחס בין משמעות העבודה ושביעות חרצון. בסך הכל, בין ציוני דפוס 1 ודפוס 2 אין מתאם, על פי ההגדרה. לציוני הדפוס הראשון יש מתאם מובהק עם שביעות רצון מעבודה (01.>י, 44. = ז) וציוני שני הדפוסים נמצאים במתאם מובהק עם תחושת הישג (01.>, 30. = ז לדפוס 1; 05.>? ,27. = ז לדפוס 2). אבל תוצאות אלה מסתירות 0 מעניין יותר של מתאמים כאשר המדגם מפורק, כפי שנראה ה %- מספר כשלעצמו הוא קריטי, אלא התבנית שיוצרות תוצאות ו 0 טבלה 8: שבועות רצון ביחס לציוני פקטור (א) דפוס 1 (פנימי) (49=ח) (ב) עבודה (643*** [94.-] (ג) הצלחה/עבודה (35.)** זמן למשפחה (31.)** (40=ם) | הישג(044ייד [39.+]י* עבודה (37.)** קשרים אישיים (36.)** איזון (32.)** ו קשרים אישיים (49.)** = [29.+] (26=ח) [פרילאנס) הישג (65.)** [49.+]י (14=ח) | עבודה (49.)* איזון (35.) הצלחה/לא-עבודה (31.) נשים עבודה (49.)*** [וס.-] (55=ח) 8 נשים עבודה (6.49*** [06.-] (45=ה) | הצלחה/עבורה (41)*** איזון (31.)** בילוי (30.)** זמן למשפחה (30.)** גברים הישג (38.)** (34=ה) 5 גברים הישג (640** (30=ח) | קשרים אישיים (34.)* טבניים עבודה (41.)*** [05.+] (67=ח) 5 טכניים עבודה (6.40)** [06.-] (25=ח) 5 טכניים הישג (48.)** [44.+]** (25=ה) | קשרים אישיים (42.)** עבורה (37.)* נשים עבודה (6.40*** [07.-] טכניות (45=ח) 5 נשים עבודה (47.)*** [07.-] טכניות הצלחה/עבודה (45.)*** (38=ה) | בילוי (40.)** גברים הישג (6.44)** טכניים קשרים אישיים (33.) (22=ח) אנשי ניהול עבודה (57.)*** [06.-] (22=ח) | הישג (54.)*** איזון (48.)** 405780 70, ו ב בש יעיבש ב דפוס 2 (אונסטרומנטלו) הישג (34,)** לא בריאות (32,-):+ עבודה (31.)** עבודה (43.)** הישג (42.)** לא בריאות (39.-)** לא זמן למשפחה (32.-) לא קשרים אישיים (33.-)* [0פ.+]י** הישג (48.)*** עבודה (54.)** לא בריאות (32.-)** [54.+]*י* הישג (6.49*** לא בריאות (46.-)** עבודה (45.)** הישג (6.33)*** הישג (48.)** לא בריאות (40.-)** עבודה (36.)* [55.+]'** הישג (666*יי עבודה (53.)** לא בריאות (38.-)* לא קשרים אישיים (49.-)'* לא הצלחה/עבודה (41.-)* *** ו0>ע מתוך הטבלה עולות הנקודות הבאות: 31 לגבי הנשים ועובדי 675, שני מערכי הציונים אינם נמצאים במתאם זה עם זה. לגבי גברים, ב-615 ובעיקר כאשר הם טכניים, קיים מתאם חיובי גבוה למדי. לגבי עובדים אלה, שני דפוסי המשמעות אינם בשום אופן סותרים אלא אפילו מתאימים. 5< הוא, קרוב לוודאי, צורה של התנתקות מעבודה באופן בללי. . שני מערכי הציונים נמצאים במתאם עם שביעות רצון מעבודה ועם הישגים. במלים אחרות, עבודה והישגים הם חשובים ומשביעי רצון, בין אם העובד קשור לעבודתו באופן פנימי בהקשר של משפחה, ובין אם הוא קשור אליה באופן אינסטרומנטלי בהקשר של קריירה. . מעבר לכך, קיימים הבדלים ברורים בין שני דפוסי המשמעות. קשר פנימי לעבודה נמצא במתאם חיובי עם כמה גורמי שביעות רצון אחרים: קשרים אישיים, איזון בין עבודה לתחומי חיים אחרים, זמן המוקדש למשפחה, הנאה ובילוי. לא כך הדבר לגבי מעורבות אינסטרומנטלית, כאן קיים מתאם שלילי עם שביעות רצון מקשרים אישיים, זמן המוקדש למשפחה ובריאות/כושר גופני. מסקנות תוצאות אלה, כאשר משלבים אותן עם ממצאי מחקר בארצות הברית, מצביעות על כך שדגם 625 מייצג מה שניתן לכנות דפוס עבודה-בבית מסורתי. מסורתי, משום שהוא מעוגן בהשקפה המסורתית, שהעדפותיהן של הנשים מתמקדות במשפחה ובביתל. ככזה, הוא יכול לשמש דוגמה לניצול הדרי. הנשים הללו, על אף רמת כישוריהן, מעריכות שמצבן זה עדיף ביותר על פני אי"יכולת לעבוד בכלל, אבל הן מודות שקיימים חסרונות במונחים של עמדרה ושכר בהשוואה לעבודה במשרד: אינני מעוניינת לחזור למשרה של 9 עד 5, אבל אני מודעת לכך שמשכורתי נמוכה במידה ניכרת מזו שהיתה לי לו נשארתי לעבוד במשרד. אני מקבלת שכר נאות תמורת העבודה שאני עושה, אבל לא תמורת נסיוני ושלב הקריירה שבו אני נמצאת... אבל כמובן זאת היתה הבחירה שלי. עם זאת, הן מעריכות אפשרות זאת של עבודה, וכן, כפי שכבר נאמר, הן בוחרות להמשיך בהסדר זה גם כאשר הנסיבות העיקריות שהניעו אותן לכך כבר אינן קיימות. אבל נראה שנשים אמריקאיות בעלות בישורים דומים אינן סוברות כך, ומכאן שדפוס זה אינו נפוץ בארצות הברית. נשים אמריקאיות בעלות אותם כישורים נוטות להיות יותר מכוונות לקריירה, וקרוב לוודאי שלא תרצינה לוותר על שהותן ונוכחותן במשרד. קשורה לכך, למשל, העובדה שהנסיון שעשתה |גחסו81הז6וח1-= להקים קבוצה כזאת לא הצליח. אם כך, העובדה שבבריטניה יש דוגמאות להצלחת האפשרות להשתמש במחשבים לעבודה חלקית בבית, תלויה אולי בציפיות המטורתיות מגברים ומנשים שעדיין רווחות בה. ולכן הסדר זה נראה כחיזוק המבנה המיני של החברה. יתכן שעובדה זו מסבירה גם מדוע, כפי שנראה קודם, העקרונות המונחים ביסוד 078 אינם מסתננים אל המדיניות הכללית של /101. לעומת זאת, העוברה שבחברת אסז6< 30% מועסקים עצמאיים העובדים בבית, רובם גברים, אמורה להיות בעלת השפעה ניכרת, או לפחות חלקית, על שינוי באסטרטגיה ניהולית בכל החברה (ג'אדקינס והורנבי). ב 5 זהו דפוס מסורתי גם משום שהוא מייצג באופן טיפוסי הכנסה "שניה" במשפחה ולא יחירה או עיקרית. ) בטבלה רשומים כל סוגי שביעות הרצון הנמצאים במתאם > 1.31 עם ציוני הפקטור. הם רשומים על פי סדר גודל מקדם המתאם, המופיע בסוגריים ליד התיאור המילולי של הפריט. פרט לרישום התחלתי של פרילאנס, רק הקבוצות בעלות מספר נבדקים > 20 מופיעות בטבלה. (ב) תוך הפחתה, כאשר היה צורך, של אלה שלא ענו על פריט מסויים. (ג) | מספרים אלה מצביעים על המתאם בין ציוני דפוס 1 לציוני דפוס 2. (א "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן 55 ועדיין, בהשוואה לדפוס 615, בעיקר בקרב גברים, שבהתאם לו העבודה נתפסת כאינסטרומנטלית בהקשר של קריירה והתקדמות בהיררכיה של הארגון (דפוט העבודה במשרד), קיימים יתרונות אישיים ברורים בדגם של עבודה בבית, משום שדפוס 018, הדגם הנפוץ בארצות הברית, מקושר שלילית עם שביעות רצון בתחומים האישיים. תוצאות אלה נותנות תוקף אמפירי למחיר האישי הכרוך בגישה האופיינית לעבודה ברמה גבוהה. הן מבליטות את הערך הפוטנציאלי של האפשרות לעבוד עם מחשבים במנותק מהאילוצים הארגוניים המסורתיים. גם אם הבדלים לאומיים ביחס לתפקידי מין מגבילים את קיומו של דגם 005, הגברים המעטים ב-625 מראים על דפוס שצומח גם בקרב מועסקים-מרחוק ברמה גבוהה בארצות הברית. בהם ישנם אנשים בעלי בישורים ייחודיים, המועסקים בשל הפוטנציאל החדשני שלהם, ושעבורם סגנון חיים ואיזון חשובים יותר מדגש צר אופקים על התקדמות בקריירה. לגביהם מיקום ושעות העבודה חשובים במידה שיאפשרו להם למלא את צרכיהם האישיים. ולגבי הארגונים הזקוקים לשירותיהם, מתן סוג זה של אוטונומיה הכרחי כדי להבטית את מחוייבותם לפרודוקטיביות. אם כך, עבודה עם מחשבים בבית בחלק משבוע העבודה הרגול יכולה, בתנאים הנכונים, לספק מקום עבודה מושלם לעוברום מוכשרים, שהחברה זקוקה לכישוריהם וליבולתם, אך אותם עובדים אינם מוכנים שלארגונים המעסיקים אותם תהיה שליטה על חייהם. עובדים ברמה גבוהה אלה און לנהל בדרך המסורתית, בי אזי יועלמו היתרונות. הארגונים חייבים ללמוד להעריך את תרומתם ולתת אמון במחוייבותם, וכן לעצור בדחף להכתיב להם מתי ואיך הם יעבדו. = 00!5 == ₪ התחליף האידיאלי למיקרופיש. פלטי מחשב ומסמכי דואר אלקטרוני ]ן] | כלל מערכות מביאה לישראל את 5או00: 5/5087 ה0וז4ה07!ח! זטקזט 0 ז6וטוח 0 יישום מבוסס על דיסקים אופטיים, המאפשר גישה מקוונת |פאוו-אס) לנתונים לא-מקוונים (6או-05). ₪ איחזור בריבוי-מפתחות ₪ איחזור ברמת-דף וטְקסט ₪ שאיבת נתונים מכל סוגי המחשבים (סגס ואצוסס) ₪ טעינה חוזרת של נתונים מעובדים לכל סוגי המחשבים (סגס.וסט) ₪ הדפסה לפי דרישה ₪ קליטת סרטי ואס60 (מיקרופיש) ₪ שילוב נתונים בטפסי-רקע גרפיים (צג והפטס 5וא508) ₪ פתרון מיידי לכל דרישה באמצעות מחולל שיחתי 5אוס6 מותקן בבנקים, חברות אשראי, חברות ביטוח, אצל משווקים סיטונאיים ובגופי ממשל רבים בעולם. |לפרטים נוספים על 5או60, התקשר לישראל כהנא בכלל מערכות, טל. 03-5715151. |כלל מערכות בע מ ממה על קבוצת כלל 9 אסוסה רחי כורזין 1 גבעתיים 53583 טל. 03-5715151, פקס. 03-5710866 הערות על השיטה גישה מקוונת למידע לא-מקוון "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן המחקר על מקום העבודה החל ב-1986 בראיונות מפורטים ולא מובנים עם מנהלו 7% ועובדיה. מטרתם של ראיונות אלה הותה להגדיר בבירור ככל האפשר את המטלות | הכרוכות בפיתוח מערכות, ולזהות את עובדי 605 ו-015 שעבודתם דומה. השאלון התבסס על ראיונות אלה, והוא נבחן ונבדק על ידי מנהלים משתי הקבוצות. את העובדים הנבדקים בחרו המנהלים הללו, שהכירו את העובדים וידעו מה מטרת המחקר. השאלונים הופצו באביב 1987. שאלוני % נשלחו בדואר לבתי הנבדקים והוחזרו ישירות למחברת בדואר, בעוד ששאלוני 5 חולקו על ידי עוזר מנהלי, ואז נשלחו בדואר למחברת. לשאלון צורף מכתב לוואי, המסביר את מטרת המחקר. כל התשובות היו אנונימיות, ואם התעוררו שאלות, הן הופנו ישירות למחברת. השאלון כלל ארבעה חלקים. החלק הרא- שון עסק בשלבים של פיתוח מערכות, וביקש מהנבדקים לענות על כמה שאלות הנוגעות לכל שלב. לכן התאפשרה השוו- אה של הדרך המעשית של ביצוע המטלות בכל אחד מהשלבים הללו בין שתי הקבו- צות. החלק השני כלל סדרת שאלות מפור- טות הנוגעות לעבודה ולאווירה בעבודה בכל קבוצה, ולפרוייקט האחרון שהושלם. החלק השלישי עסק בעמדות הנבדקים כלפי עבודה, וכלל את כל השאלות שנעשה לגביהן ניתוח לגבי משמעות העבודה ושביעות רצון ממנה. לבסוף, החלק הרביעי ביקש מידע דמוגרפי, כולל נסיון קודם ומידת הידע בתחומים שונים של מיחשוב. טבלה 1 מבוססת על חלק אחרון זה של השאלון. טבלאות 2 עד 4 משתמשות בנתו- נים מתוך החלק השני, והדיון בהבדלים שבעיסוק בשלבים השונים של פיתוח מער" כות מסתמך על החלק הראשון. על אף שהמטרה העיקרית של המחקר היתה לבדוק אם קיימים הבדלים בין מפתחי מערכות העובדים בבית לבין מפתחי מער- כות העובדים במשרד, כשאפשר היה, הופעלה שליטה על מין ותפקיד כמו גם על יחסי העסקה. לכן, התוצאות המדווחות שולטות על הסברים אלטרנטיביים אפש- ריים אלה להבדל, אלא אם כן נאמר אחרת במאמר או בהערות לטבלאות. יש להוסיף הערה אודות קבלה לעבודה ב-6058. רוב העובדים בה היו קודם לכן עובדים במשרה מלאה במשרדי .101. לא התקבל ל-625 מי שלא היה לו נסיון קודם של לפחות ארבע שנים בעבודת מחשב. כאשר נעשתה ההעברה מ-.101 ל-67%8, תורגמה המשכורת של אותו הזמן לשכר לפי שעה, שהיה הבסיס לחוזה התחלתי ב-605. לכן, שיעור השכר נשאר כשהיה, אף על פי שהשכר הכולל היה נמוך יותר, משום שרוב עובדי 678 החלו לעבוד בפחות ממשרה מלאה. לכן, קרוב לוודאי שההכנסה המשפחתית הכוללת של עובדי 5 קטנה מזו של עובדי 018. לא נאספו נתונים ספציפיים לגבי נקודה זו. זמן רב לאחר רדת החשיכה, באחד המשר- דִים בבנין רב קומות דולקים האורות. בפנים, סביב שולחן הדיונים, יושבים כמה מנהלים סתורי שיער, ממתינים. כמה מהם בוהים בשתיקה בחלון, ואחרים צועדים הלוך ושוב או מפטפטים בעצבנות. פתאום פורץ אל החדר עוזר צעיר. ובידו ערימה של דוחות. יהגיעו תוצאות הסקר," הוא אומר. "המצב לא נראה טוב, חברים." המנהלים מצטופפים סביבו. חוטפים עותקים של הדוח. הם מדפד-" פים ומוצאים את הדף שכותרתו "תוצאות הסקר", = ומתיישבים | במקומותיהם סביב שולחן הדיונים. ינראה שעבודה רבה לפנינו," אומרת המנה- לת היושבת בראש השולחן, בעוד היא מרופפת את קשר עניבתה. "הדירוג שלנו ירד פלאים." מחזה זה יכול להיות לקוח מתוך מערכת בחירות מכרעת, שבה יועציו הבכירים של מועמד כושל מודאגים מתוצאות מאכזבות של המשאל האחרון. אבל כיום אפשר לראות תמונה זו גם בארגון גדול של מער- כות מידע. יותר ויותר ארגונים מרכזיים של מערכות מידע, הלהוטים להוכיח את ערכם, עורכים משאלים בקרב בוחריהם - ציבור המשתמשים במערכות מידע - בחיפוש אחר תשובה לשאלה עיקרית אחת: "מה מצבן של מערכות המידע?" "לא מספיק טוב", עונים לעתים קרובות המשתמשים. גם כאשר זמן התגובה של המערכת וזמן תקינות המערכת, אמות המידה הקלאסיות לכושר הביצוע של מער" 5 .109 1011 8% .15 סטג סיד אזטפנ\ עחוארה והז טכ על שטוגופחודך 1988 .1 וטא אסזד הו המשתמשים מתבקשים לשפוט את מערכות המידע כות מידע, הם גבוהים, אנשי מערכות המירע נוכחים לדעת שהמשתמשים נוטים לחשוב שהביצוע של מערכות המידע אינו מספק כלל. במקום לשקוע ברחמים עצמיים, מער- כות המידע מקדמות בברכה ביקורת כזאת. הן נוקטות צעדים לשיפור התפיסה את מער- כות המידע ולהתאמתן למטרות הארגון. מדידה של רמות שביעות הרצון של המשת- מש והדיווח עליהן יכולים להיטיב עם מער- כות המידע. אבל הם יכולים להביא גם לתוצאות לא רצויות. דירוגים נמוכים מהצ- פוי פירושם דאגה רבה למערכות המידע, אם יפלו לידיהם של מנהלי חברות לא אוהדים. הסקרים יכולים להיעשות ללא יותר מאשר תחרויות של פופולריות, ולעורר ציפיות מנהלי מערכות מידע נעזרים בסקרים כדי לקבוע אם המשתמשים שבעי רצון משירותי מערכות המידע. מה קורה כאשר התשובה היא "לא"? מופרזות בקרב המשתמשים, אם אינם באים עם מאמץ מקיף יותר למדוד את עלויות מערכות המידע ולהגדיר אחריות. הסקרים בשלעצמם יכולים להזיק יותר מאשר להועיל, אם יסיטו את תשומת לבן של מער- כות המידע ממטרות חשובות וארוכות טווח של החברה ויתמקדו בדרכים לשפר את תוצאות הסקר של החודש הבא. מספר ארגוני מערכות המידע המתמקדים במדידת שביעות רצונם של המשתמשים, בלי להביא בחשבון את המלכודות האפשריות, הולך וגדל במהירות. מחקר שעשתה לאחרו- נה חברת .16 7 וורק, מג 6', איגוד של במה מהחברות המובילות, שמרכזה בניו לה שכמעט 40% מארגוני מערכות .0 ₪ זט וחג1], חברת יעוץ של מערכות מידע בקיימברידג', מסצ'וסטס. "משתמשים רבים אומרים שסקרים אלה יכולים לשנות את התנהגותם של שני הצדדים," אומר ג'ורג' ניומן, איש חברת 0ז8040 טסחטזט]ח00, משתמשי הקצה מתחילים לחשוב שמערכות המירע מגלות התעניינות, ומערכות המידע מתחילות לראות בהם לקוחות, הוא מסביר. שינויים מסוג זה חשובים היום יותר מאי פעם. כבל שמתרחב תפקודן של מערכות המידע. כתמיכה מתוך חדר אחורי סגור מן העולם, והן נעשות כלי תחרותי חיני המשתלב במארג העסקי היומיומי של רוב החברות, היחסים בין מערכות המידע והמשתמשים נעשים יותר קריטיים. כה קריטיים, למעשה, ער שלעתים קרובות זהו תפקוד התמיכה היחיד העומד לרשות החב- רה למדוד על פיו את שביעות רצון עובדיה. בכמה מקרים נדירים, מחלקות הכספים מתחילות למדוד את שביעות רצון העובד - אך במירה מעטה בהרבה מזו שבה מערכות המידע מודדות את עצמן. ציפיותיהם של המשתמשים ממערכות המידע רבות, גם הודות לנסיון המעשי שיש להם עם טכנולוגיות כמו מחשבים אישיים. וככל שתפקור מערכות המירע חודר יותר ליחידות עסקיות, למשתמשים יש השפעה רבה יותר על מערכות המידע. "אנשי מערכות המידע נוכחים לדעת שעלי- הם להביא בחשבון את המשתמשים ואת דעתם," אומרת קיי לואיס רדיט, מנהלת בחברת .קזס6 שסוצזט5 חסט1וחא0י), חברת יעוץ באיסטון, קונטיקט. "ויש לעשות זאת בשל השינויים הרבים שמערכות המידע עוברות כיום, ומשום שבמידה רבה האופן שבו אתה נתפס הוא המציאות." השינויים שעליהם היא מדברת ידועים היטב למנהלי מערכות המידע. ביזור מערכת המידע המרכזית, הפצת הטכנולוגיה, העב- רת פעולות מערכות המידע לקבלני משנה וצמיחת מבנים ארגוניים חדשים, כל אלה מביאים את מנהלי המערכות למחשבה נוספת על תפקירם בארגון שלהם. המידע שביעות רצון מראים מימצאי מחק הגדולים בודקים בקביעות את המשתמשים. כפליים ממספר הסקרים שעשו חברות אלה לפני שנתיים, כך ך שעשתה אז חברת תפיסה עצמית ומציאות שונות זו מזו לעתים קרובות קיים פער גדול בין תפיסתו "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן | 37 של המשתמש את מערכות המידע לבין תפיסתן העצמית של מערכות המידע. "המקרה הקלסי הוא של איש מערכות המידע האומר, 'המערכת שלנו פועלת כשורה 99.5% מהזמן, אבל קבוצה מסויימת של המשתמשים שלנו כועסת עלינו,'" אומר רוברט מוריסון, מנהל אטןסז תאוחזק, גוף משותף של .00 6 זטוחח18] ו"קטסז3) א06ח1, חברת יעוץ למערכות מידע בקיימברידג', מסצ'וסטס. "הן (מערכות המידע) מתמוד- דות עם העובדה שמשתמשים ומנהלים נוטים לזכור את הכשלונות, והם זוכרים אותם זמן רב." מחקרים אקדמיים שנעשו לאחרונה מצביעים על הבדלים ניכרים בין תפיסותיהם של המשתמשים, ההנהלה הבכירה ומנהלי מער- כות המידע לגבי פעולתן של מערכות המידע. במחקר שנעשה באוניברסיטת פיטס- בורג נמצא ש80%7 ממנהלי מערכות המידע התלוננו שקשה להם לשכנע את ההנהלה הבכירה שלמערכת המידע יש השפעה אסטרטגית פוטנציאלית. | אחת הסיבות העיקריות לכ היא שההנהלה הבכירה מטילה ספק ביכולתן של מערכות המידע לממש את הבטחותיהן. כמה ממנהלי מער- כות המידע מכירים בבעיה. "רבים מאנשי מערכות המידע הישלו את עצמם שהם עושים את עבודתם נאמנה, בעוד הַמשתמשים וההנהלה הבכירה ראו זאת באור שונה לגמרי," אומר וורן ל. הרקנס, מנהל מערכות המידע ב".קזס6 טס בפריימינהאם, מסצ'וסטס. לפני שנתיים, בשהחל הרקנס לעבוד ב-6אט8, הנהיג סקרים חצי-שנתיים לבדיקת שביעות רצון המשתמ- שים. הסקרים המריצו את הרקנס לנסות ולשפר את התקשורת עם המשתמשים באמצעות מינוי אחד מאנשי צוותו לאיש קשר עם כל אחד מהארגונים המשתמשים. במחקר שנעשה באוניברסיטת צפון קרוליינה נמצא שבעוד מנהלי מערכות המידע סבורים שדאגתם נתונה לבעיותיהם של המשתמשים, המשתמשים עצמם אינם משוכנעים בכך. "מאז 1982 אנו מרבים לשמוע על מערכות אסטרטגיות, אך לא רבים מצליחים ליישם אותן. אנו רצינו לדעת מדוע," אומרת קאתי בריטן וויט, שסייעה בעריכת המחקר. "נראה שחסרה נקודת ראות משותפת למשתמשים ולמערכות המידע. לשם כך דרוש מנגנון קישור, | שיביא | את מערכות המידע והמשתמשים לעסוק במשותף בשינויים המהירים." השינויים המשפיעים על מערכות המידע ניכרים ביותר ב-.20) 004% חגוחוגג, שמרכ- זה ברוצ'סטר, ניו יורק. החברה הנהיגה לפני שנה סקרים הבודקים את שביעות רצון המשתמשים כחלק ממאמץ מקיף למדוד את יעילות מערכות המידע. מדידה זאת היתה חיונית כאשר קודאק איחדה את פעילויות מרכז הנתונים שלה, ופיזרה את רוב פיתוח היישומים ליחידות עסקיות. "הרגשנו שחיוני לנו לדעת מה חושבים המשתמשים ומה הן תפיסותיהם," אומר הנרי פנדט, מנהל שירותי "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן טכנולוגית המידע של קודאק. קודאק תמשיך לערוך סקרים בקרב המשתמשים, אם כי עכשיו הם יחוו את דעתם על ביצוע מערכות המידע של 1א18, שעל פי התקשרות חוזית שלה עם קודאק תפעיל את מרכזי המירע של יצרנית סרטי הצילום. בראשית הדרך, בעבודה משותפת של קודאק ושל המשתמשים, זוהו 19 מוצרים ושירותים חיוניים שמספקות מערכות המידע. ביניהם נכללו דואר אלקטרוני, מיחשוב מיינפריים ודואר קולי. לאתר מכן בנתה קודאק, בסיועו של היועץ פיטר פאפאס מרידג'פילר, קונטי- קט שאלון בן שלושה עמודים, ובו התבקשר המשתמשים לררג את שביעות רצונם מכל שירות בסולם מ-1 עד 5. המשתמשים התבק" שו גם לאמר באיזה שירות השתמשו בארב- עת החודשים האחרונים ולציין פעולה אחת שבעיניהם תהיה היעילה ביותר לשיפור השירות או המוצר. קודאק מתכננת לבדוק מערכים שונים של כ-700 משתמשים חמש פעמים בשנה. עד כה למדה קבוצת מערכות המידע של קודאק רבות מהסקרים שעשתה. יעדו של הסקר הראשון היה להגיע לציון של 80% בשביעות הרצון - ציון שייחשב הישג עצום בעיניו של פנדט. אבל המשתמשים העניקו לפעולתה של מערכת המידע של יצרנית סרטי הצילום ציון של 60%. התגובה היתה מהירה. מערכות המידע החלו לחזק תחומים שנתפסו כחלשים באמצעות התקשרות עם המשתמשים, ובכמה מקרים אף קיימו פר. אמנם המגמה למדוד את שביעות רצון המשתמש ברורה, אבל הטכניקות רבות ומגוונות. "נוכחנו לדעת שטווח הגישות לנושא זה הוא מדהים," אומר ניומן מחברת 06 טסחשזט]ח60. הוא נתקל בסקרים בני עמוד אחד. הוא ראה גם מפלצות בנות 28 עמודים, בתוספת ששה עמודי הוראות. כמה חברות מסתפקות בסקרים כתובים בלבד, ואחרות מעדיפות משאלים טלפוניים או שילוב של סקרים כתובים וקבוצות מיקוד מכוונות למטרה, שמנחים אותן יועצים מבחוץ. גם תגובות הארגונים למימצאים מגוונות ביותר. ישנן חברות הרואות בסקרים כלים מייעצים בלבד. אבל חברות אחרות מתייח- סות אליהם במלוא הרצינות, ולעתים מצמי- דות את המשכורות והבונוסים של מנהלי מערכות המידע ישירות לתוצאות. בכמה חברות התגובה לסקר מוגבלת למשלוח דוחות תקופתיים למנהלים בכירים. אולם יותר ויותר חברות מצרפות את הסקרים למדידות אחרות של ביצוע מערכות המידע ומדווחות עליהם באופן מקוון כחלק ממער- כות מידע ניהוליות. לדעת המומחים, ככלל, הגישות הטובות ביותר למדידת שביעות רצון המשתמש הן אלה הבאות כחלק ממדידה מקיפה של הביצוע של פעולת המידע ותכניות ההנהלה. הם טוענים גם שעל מנהלי מערכות המידע להיות נכונים לשתף בתוצאות הסקרים של שביעות רצון המשתמש את המשתמשים עצמם ואת ההנהלה הבבירה. נוסף על כך, בעקבות הסקרים עליהם לקבוע תכניות פעולה לתיקון הליקויים שמצאו המשתמ- שים. ומה אין צורך לבדוק? לעתים קרובות מדי הסקרים הם פעולה חד- פעמית, ופעמים רבות הם מיועדים בראש ובראשונה להעלות את קרנן של מערכות המידע בעיני ההנהלה הבכירה. מאמצים כאלה נידונים לכשלון, אומר מ. ויקטור ג'אנולייטיס, | נשיא | חברת | היעוץ אטוצש] | [זסקקוופ טצוווצטץ | בלוס אנג'לס. "סקרים אלה אינם יכולים להיעשות בחלל ריק," מזהיר היועץ. "ראשית יש לקבוע הסכ- מים בסיסיים מסויימים בין מערכות המידע והמשתמשים לגבי רמות השירות המצופות ודרך הפעולה. שאם לא כן, יהיה זה בזבוז זמן." לעתים קשה להגיע להסכם כזה, משום שצוותי מערכות המידע אינם חשים בנוח להעמיד את יכולת הביצוע שלהם למבחן המשתמשים. "רוב אנשי מערכות המירע אינם מעוניינים שאחרים ישפטו את עבודתם. לעתים קרובות קיימות משוכות פסיכולוגיות שיש לעבור אותן כאשר עורכים סקרים אלה," אומר ריצ'רד ס. מתיוס, נשיא חברת .0 א >אוטו!141א. חברת היעוץ שלו בסטאמ- פורד, קונטיקט מתכננת סקרים לבדיקת שביעות רצון המשתמש לארגוני מערכות מידע בארצות הברית זה 15 שנים, ומתחילה לעשות זאת גם באירופה. "אנשי מערכות המידע מביאים לעתים קרובות לשינויים אצל אחרים, אבל מתנגדים לשינוי בסביבתם שלהם." קודאק מעמידה את מערכות המידע באור הזרקורים - מדידת הביצוע המופעלת כיום ב-.60 9038 הגוצב ברוצ'סטר, ניו יורק, כוללת א רק ו רצון של המשתמש העומדים בפני עצמם. המערכת, שבקודאק מכנים אוה פאנל הבקרה", משלבת כמה מדידות - ובכללן סקרי שביעות רצון של המשתמש - ומעבירה את התוצאות להנהלה באמצעות מערכת מידע ניהולית מקוונת. המערכת מתוכננת לשירותם של מנהלי מערכות המידע, והיא מנפה את הררי נתוני הביצוע שבדרך כלל עומדים לרשותם, למידע החיוני שהם זקוקים לו כדי לפקח על ביצוע מערכות המידע. המערכת מתוכננת גם כך שתאפשר לקודאק להשוות את פעולות מערכות המידע הקיימות עם פעולות המתחרים ואחרים, כמו ספקים חיצוניים. המדרים שקודאק משתמשת בהם מקבילים לארבעת גורמי ההצלחה הקריטיים, שזוהו בידי ההנהלה הבכירה של מערכות המירע בחברה: איכות השירות כפי שתופסים אותה הלקוחות; איכות השירות כפי שתופסת אותה ההנהלה; איכות השירות כפי שתופסים אותה עובדי מערכות המידע; עלויות השירות והעמידה בתחרות. הסקרים החדשים לבריקת שביעות רצון המשתמש משמשים למדידת האיכות כפי שהיא נתפסת על ידי הלקוח; הלקוחות במקרה זה הם משתמשי הקצה בחברה, לא צרכני המוצרים שלה. מדידות טכניות מסורתיות, כמו זמינות מערכות, משמשות למדידת תפיסות ההנהלה את איכות מערכות המידע. סקרים של איכות חיי העבודה משמשים למדידת תפיסתם של עובדי מערכות המידע את מטלותיהם שלהם. תקציבים לשירותי מערכות מידע סטנדרטיים שניתנו בתוך החברה מנותחים (ולעתים מושווים עם קבוצות מערכות מידע של חברות אחרות) כדי לקבוע עלויות שירות ועמידה בתחרות. מערכת פאנל הבקרה מציגה להנהלה הבכירה שבע דרכים שונות לראות את המירע ולהשוותו. באמצעות 11 \אסזםוטוג]א עם שטצוגאט", פגי)זטקץ1! ותוכנת 66א5, המערכת מאפשרת למנהלים הבכירים של קודאק להציג כל מדידה וסך כל הציונים בנפרד, להתמקד ברמת פירוט רב יותר או להשוות תוצאות של מדידה. למשל, בעקבות השלמת פרוייקט מסויים, המנהלים יכולים להשוות את הצלחתו כפי שנתפסה על ידי ההנהלה וכפי שנתפסה על ידי המשתמשים. קודאק מקווה שסקרי שביעות הרצון של המשתמש, בהקשר של פאנל הבקרה, יספקו לה דרך שיטתית להעריך את ההצלחה או הכשלון של החלטות מפתח. כחלק ממה שקודאק מכנה "תיק החלטה". מנהלים המקבלים החלטה בתחום מערכות המידע יתבקשו לרשום את השפעתה הצפויה על המדידות השונות הקריטיות של גורם הצלחה. לאחר מכן יוכלו המנהלים להעריך את ההחלטה באמצעות השוואת ציפיותיהם עם המדידות בפועל, כמו שביעות רצון המשתמש או עלות אנשי קודאק אומרים שהם מתכננים. בשלב מאוחר יותר, לקשור את מדידות גורמי ההצלחה הקריטיים ישירות להסכמי רמת השירות שהגיעו אליהם המשתמשים ואנשי מערכות המידע. כפי שהדבר נעשה במערכות המירע בקודאק עצמה. כך מצופה גם מנותני שירות מערכות המידע חיצוניים שיתחייבו להיענות לרמות מדידת ביצוע מסויימות, ובהן שביעות רצון המשתמש. כיצג תתחיל לשפוט את עצמך כמה גורמים שיש להביא בחשבון כאשר מתכננים סקרים הבודקים את שביעות רצון המשתמש. עלות: שכרם של מומחים מבחוץ הבונים, מנהלים ומתעדים את הסקרים עבור חברות נע בין 0 ל-%150 עבור עיבור של סקר אחד. מדגם: רוב מנהלי מערכות המידע בודקים את המשתמשים בתוך ארגונם. טכניקה: סקרים כתובים למשתמשי קצה ולמנהלי יחידה עסקית. ראיונות למנהלים בכירים. קבוצות מיקוד לגבי נושאים ספציפיים הנוגעים למשתמש או לקבוצות משתמשים קטנות. תדורות: מגוון רב של אפשרויות. כמה חברות עורכות סקר משתמשים פעם בשנה. חברות ק, עושות זאת חמש פעמים בשנה. אחרות, כמו קודאק, תגובה: שיעורי תגובה של 30% הינם טובים. יש לחשוב על שימוש בתמריצים. - פעולה: יש לרשום את התוצאות ולדווחן למשתמשי הקצה, למנהלי ה העסקית ולמנהלים הבכירים במהירות האפשרית. יש לציין גם תגובות מסויימות לבעיות שזוהו בסקרים. שאלות: תיאור רמת שביעות ואיכותם של השירותים שצוינו. הרצון הכוללת, תוך שימת לב לתיפקודיותם, מהימנותם "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן כשעובדי מערכות המידע של קודאק נוכחו לרעת לפני שנה שהמשתמשים יעריכו את עבודתם, תגובתם הראשונה היתה בהלה. עמדתם נעשתה חיובית יותר כאשר מתכנני מערכת ההערכה של מערכות המידע של קודאק הבהירו להם שתי נקודות קריטיות: האחת, תוצאות הסקר הבודק את שביעות רצון המשתמש הן רק אחד מכמה קריטריו- נים שעל פיהם ייבחן ביצוע מערכות המידע. השניה, הפעלת מדידות מפורטות של ביצוע מערכות המידע הכרחית, משום שהחברה בודקת אילו מתיפקודי מערכות המידע יש לבזר החוצה ואילו יש לשמור בחברה. "באשר אנשי מערכות המידע הבינו שעליהם להתחיל לנהל את התיפקוד הפנימי של מער- בות המידע כעסק ולהתמקד בלקוח, הם החלו לראות בסקרים כלי עזר ולא איום," אומר פנדט. על ידי צירוף סקרים לכלי מדידה אחרים של פעולת מערכות מידע ולהסכמי רמת שירות, אומרים המומחים, מערכות המידע יכולות להעמיד את עצמן בשותף למשתמשים ולא רק כפריט הוצאה נוסף של שירותי משרד. בהסדר כזה, מחוייבים מנהלי המשתמשים להגדיר את רמות השירותים המצופות ממערכות המידע ואת המחיר שהם מוכנים לשלם עבורם. בכך ייווכחו המנהלים הללו לדעת שיש ענין מיוחד בהצלחת מערכות המידע. הסכמי רמת שירות אחת החברות הגדולות הראשונות של מער- כות המירע שקשרה סקרים הבודקים את שביעות רצון המשתמש והסבמי רמת שירות היתה פחסוופזטק0) 6תסחקט|16 075 ויחידת מערכות המידע שלה באירווינג, טקסס, והיא החלה להנהיג זאת ב-1983. כיום מעוניינת החברה לקשור את הסקרים הבודקים את שביעות רצון המשתמש למדידות אחרות של פעולת מערכות המידע ולשפר את הדיווחים של תוצאות הסקר. 00%וט 078 מפתחת הן סקר חדש המיוער למדוד את שביעות רצון ההנהלה לגבי מערכות המידע, והן מערכת מידע ניהולית מקוונת שתרווח את תוצאות הסקר להנהלה. "בכוונתנו להשתמש במדידות התפיסה לקישור תחושתם של לקוחותינו לגבי טיב הביצוע שלנו עם מדידות יותר אובייקטיביות "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן של הביצוע בפועל," אומר בוב פוקנר, מנחל יישום הבטחת איכות של הנהלת המידע של מ'ד0. "אנו נשתמש בניתוח זה לזיהוי פערים בין תפיסות המשתמש והביצוע בפועל וסגירתם." 6 וחברות אחרות מגלות שהנסיון ליישב את תפיסות המשתמש עם מדידות טכניות יותר, מביא לעתים קרובות לשינויים ארגוניים, המיועדים לשפר את התקשורת בין מערכות המידע למשתמשים. 16108 015, למשל, הקימה לאחרונה קבוצת עבודה העוסקת בשביעות רצון המשתמש. הקבוצה, המורכבת מ-10 נציגים של מערכות המידע ושל המשתמשים, מתמקדת בתחומי שירות שלגביהם תפיסות המשתמש וההנהלה אינן תואמות, ומנסה לשפר את תפיסות המשת- מש. לעתים קרובות דורש סוג זה של מאמצים, נוסף לפתרונות טכניים, גם כישורי שיווק ותקשורת. ב80%7, יצרנית מערכות סטריאו- פוניות, הראו תוצאות הסקר שהמשתמשים לא היו מרוצים משום שמערכות המידע לא נענו לכל דרישותיהם לגבי מחשבים אישיים. בראיונות עם המשתמשים, שנערכו בעקבות הסקר, הסבירו עובדי מערכות המידע שמדי- ניות החברה היא כזאת שאינה מאפשרת לספק מחשב אישי לבל אחד. במלביל העבי- רו מערכות המידע את תוצאות הסקר להנה- לה, וזו הוסיפה להן משאבים שהמריצו שיפורים בהתקנה ואחזקה של מחשבים אישיים. רוב מנהלי מערכות המידע המנסים לפעול בעקבות מימצאי הסקרים יצטרכו לקחת על עצמם תפקיד זה של תיווך-שיווק שמילאה קבוצת מערכות המירע של 80%6, אומרים המומחים. אף על פי שהתמחותם היא טכנית, יצטרכו מנהלים אלה ללמוד כמה תחבולות ארגוניות כדי שיצליחו להסביר את מדיניות ההנהלה למשתמשי הקצה ולהציג את ענייניו של משתמש הקצה לפני המנהלים הבכירים. האם מערכות המידע חייבות לעשות פעולות שיווקל? כמובן, לא כל אחד נהנה לשמש מתווך. ארגונים רבים עורכים סקרים לבדיקת שביעות רצון המשתמש באופן מוגבל או שלא עושים זאת כלל, ומעדיפים להתמקד בשיטות אחרות למדידת הביצוע של מער- בות המירע. בחברת .קז60 זתטוהכןוווסם |וופום למשל, מנסה פרוייקט חדש של ביצוע מער- כות המידע לתעד את תרומתן של מערכות המידע מן הבחינה הכספית באמצעות סקר של המשתמשים על בסיס מוגבל ביותר של בל פרוייקט בנפרד. "מה שאנו באמת מעוניי- נים לדעת הוא כיצד משפיעה השקעה בטכנולוגית מידע על היעילות של החברה," אומר מרטי סאק, מנהל בכיר של קבוצת מערכות מידע: ביסוס השיפוט של פעולתן של מערכות המירע בעיקר על שביעות רצון המשתמש הוא מטעה, טוען סאק. גם המשתמשים, כמו מערכות המירע, מתקשים לעתים קרובות לקבוע איזה שירותים יעילים ואיזה שירותים אינם יעילים. "ובסופו של דבר נמצאים מולך שני גופים (משתמשים ומערכות מירע) המשחקים את אותו המשחק," אומר סאק, "אבל הם אינם יודעים איך לספור נקודות." המשתמשים יודעים כיצד להעניק ציונים להיבטים חשובים של פעולת מערכות המידע, טוענים חסידי מדידת שביעות רצונם של המשתמשים. "אם מעניינים למדוד עלות, זה בסרר. אבל מה לגבי איכות? ואיך מודדים יעילות?" שואל ג'ק לוין, סגן הנשיא לפיתוח | עסקים | בחברת (576) סו וטוטה | סההסהק | ץווט6ט5 חברת-בת של %חג₪ |[החסטהא 46/86 צ)תטסטפ בלוס אנג'לס. המשתמשים צריכים להיות מודעים להגדרה ולמדידה מלכתחילה. לעתים קרובות התנגדותן של מערכות המידע לבדוקת שביעות רצונם של המשתמ- שים אינה מבוססת על הכרה שקיימת דרך טובה יותר למדוד את פעולת מערכות המידע. היא מבוססת על חשש. "אנשי מערכות מידע רבים פשוט חוששים שאם יתחילו לשאול לדעתם של המשתמ- שים, הם יפתחו בכך פתח לצרות שלא תהיה להם שליטה עליהן," אומר מוריסון מ"חופוזת. "הם חוששים שכמה מהמשתמשים יהיו תמיד בעלי דעה שלילית. וגרוע מכך, הם חוששים שההנהלה הבכירה תפקח עין בוחנת יותר על מערכות המידע, ותתחיל לשאול שאלות על ערכן ומקומן של מערכות המידע." אולם, מנהלי מערכות מידע פקחים יודעים ששאלות אלה נעשות בלתי נמנעות בכל שתיפקודן של מערכות המירע הולך ונעשה גלוי לעין. "ההנהלה הבכירה יודעת שקיימת אי שביעות רצון של המשתמשים," מוסיפה רדיט מ-602011000. "ביסודו של דבר, מנכ"ל המידע הפיקח יודע שהתועלת הפוטנציאלית שבבדיקת שביעות הרצון של המשתמש ונקיטת פעולות לשיפורה מצדיקה את הסיבון. עמירם שור, מנכ"ל מ.ל.ל. תעשיות תוכנה ומחשבים בע"מ ברצוני להעלות נושא בלתי שגרתי, נושא שבעיני מקבל מימד חיוני, חשוב מאין כמוהו, על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות ומלחמת ההישרדות הכלכלית והארגונית המאפיינים את תקופתנו: יחירושים טכנולוגיים ואחריותו של מנהל ענ"א ומרכז החישובים בארגון". זה בשלושים שנה אני עוסק בניהול מרכזי חישוב עסקיים, המספקים שירותים ומוצרים של מערכות מידע ממוחשבות ומיישמים את טכנולוגית המידע לקידום הניהול הממוחשב בישראל. מזווית ראיה והתנסות זו, אני מבקש לדון בנושא. במבט לאחור אני עומד נדהם ופעוריפה, מול ההתפתחויות הטכנולוגיות שהתרחשו בפרק זמן כה קצר, דברים שנראו לפני 30 שנה וגם לפני 20, 15 ודסו שנים בלתי אפשריים, הם בבחינת מציאות היום, מציאות שמי שנולד לתוכה, לא יכול לשער איך ניתן היה לבצע את מטלות החיים בלעדיהם ועוד היד נטויה והחידושים רודפים אחד את השני בקצב מדהים. בכלכלה העולמית, רווית הטכנולוגיות, תעשיות וענפי מסחר שונים, אין כיום מחסור במשאבים הבסיסיים המאפשרים את המשך ההתפתחות הכלכלית, אין אנו חסרים אנרגיה ואין לנו מחסור בחומרי גלם, או מכונות לייצור, מה שאנו חסרים הוא משאב המידע, האינפורמציה. כוונתי למידע במובן הרחב של המילה, אותו מירע המאפשר לנו זרימה שוטפת של הייצור התעשייתי, או הניהול העסקי, או התומך בתהליך קבלת ההחלטות שלנו בזמינות גבוהה (זמן אמת) ובעדכניות גבוהה המייצגת בזמן אמת את הנתונים העובדתיים בשטח, כך שנוכל לעמוד מול האתגרים והדינמיקה של הכלכלה המודרנית. בעוד אנו מאד ערים ומודעים לכך שללא אנרגיה וחומרי גלם לא ניתן לקיים כל פעילות כלכלית, איננו רגישים עדיין מספיק, או חשים מספיק, את הנזק שבהיעדר המירע ואת המימד הקריטי של הנזקים האפשריים מחסרונו. החברה האנושית עושה צעדיה הראשונים אל העשור האחרון של המאה העשרים. הדבר שייחד את כלכלת סוף המאה הנוכחית, המהווה טרקלין למאה העשרים ושתים, היא מלחמת ההישרדות. אנו חיים בתקופה של מלחמת עולם כלכלית, המלחמה על ההישר- דות. במלחמה זו כלי המלחמה אינם טנקים ותותחים, מטוסי קרב וחיילים, במלחמה זו נלחמים בכלים שונים לחלוטין, מלחמה שפצצת האטום שלה היא האינפורמציה והמנצחים בה הם אלה שהמידע מצוי בידיהם כשהוא זמין, אמין, ערכני ומשמש בסיס בתהליך קבלת ההחלטות של דרגי הניהול השונים, בדרך להשגת המטרות והיעדים, הכלכליים, הארגוניים, החברתיים וכו'. ארגון שלא יחיה מסוגל להתחדש, לצמוח, לפתח מוצרים וגישות חדשות ולאמץ לעצמו אמצעים חדישים ומתוחכמים בדרך להשגת יעדיו, פשוט יחדל מלהתקיים. יתכן שמנהלים רבים העומדים בראש ארגונים ציבוריים, בלכליים, תעשייתיים ועסקיים שונים, עדיין אינם מבינים את התמורה ואולי דעה אושית חידושים טכנולוגוום ואחריותו של מנהל ענ"א בארגון עדיין אינם חשים באיומיה, אך התמורה והשינוי קיימים והמחרל עשוי להיות קטלני. ומה לבל אלה ולנו, מדוע פתחתי דברי באזהרה מאיימת, מדוע אני משמיע דברים אלה דווקא בפני אלה הנמנים על מקצועני מחשב ומיישמי מערכות המידע? פתחתי דברי והבהרתי, המשאב הקריטי החסר לנו יותר מכל הוא משאב האינפורמציה. והוספתי וקבעתי שמשאב זה הוא הנשק הסודי במלחמת ההישרדות, ומי אם לא אנחנו המופקדים על המיחשוב ומערכות המידע, אחראים להימצאו, או חלילה היעדרו של משאב חיוני וקריטי זה? הימצאותה של האינפורמציה אין בה די, היא כאמור חייבת להיות אמינה, עדכנית וזמינה, ברמה כזו שבהתמודדות הכלכלית תאפשר לנו את היתרון המוביל אל ההצלחה. טכנולוגית התקשורת שהתפת- חה בצורה דרמטית בעשור האחרון (שנות ה-80) הביאה בכנפיה מימד חדש לזמינות המידע ויכולת ההסתמכות עליה, התקשורת הקווית, רשתות התקשורת הלאומיות שפותחו בעשור האחרון, לצר האפשרויות להשתמש בשיטת החיוג להעברת נתונים מכל מקום לכל מקום וכלה באמצעות הדואר האלקטרוני. הפקס והטלקס הממוחשבים, האלחוט, הרדיו טלפון והלווינים, שהפכו את הגלובוס כולו לבפר קטן. אימוץ החדשנות הטכנולוגית הוא לא ענין של פרסטיז'ה, זהו צורך קיומי, כי החיים "בכפר הקטן" מחייבים כללי משחק חדשים ושונים מאלה שהורגלנו להם עד היום. ההתמודדות הכלכלית והעסקית בסטרוקטורה החדשה, מחייבים עירנות ותגובה במהירות מכסימלית לביקושים וצרכים קבועים ומזרמנים, שרק באמצעות הטכנולוגיה ניתן להשיגם. הצרכים של היום אינם הצרכים של פעם, מושג "הביזור" שגור לא רק בטכנולוגית המידע, הוא הפך מושג בעל חיוניות וחשיבות מכרעת גם בתהליך הייצור של מוצרים, כדי לעמוד בדרישות השוק, כדי לענות על הביקושים וציפיות הקונים למחיר, איכות, טעם וכו". ביזור הייצור על כל שלביו הפך להיות הכרחי וקריטי במלחמת ההישרדות. רשת שיווק בצפון אמריקה הרוצה להתמודר במוצרי הלבשה, הנעלה וכו' עם הביקושים, הטעם והאופנה של השוק, נאלצת לתכנן את מוצריה בצרפת, אנינת הטעם, המשופעת במתכנני אופנה מתקדמים, לתפור את המוצרים במתפרות הזולות והאיכותיות בהונגדקונג, או טיוואן, ולענות על הביקושים בחנויות הרשת, על ידי אספקת המוצרים תוך 72 שעות מעת שנוצר הביקוש, או התקבלה החלטה על הביצוע. דוגמה זו היא אחת מיני רבות. תהליך הביזור בייצור יהיה שכיח בעתיד והוא יחצה גבולות ותרבויות. כך יתארגנו תעשיות האלקט- רוניקה, המחשבים, המזון, ההלבשה וכל יתר המוצרים או השירותים בעולמנו. "מעשה חושב" אפריל 0 אייר תש"ן 21 הכלבלה על פעילותיה השונות, בנקאות, תעשיה, מסחר, שיווק, חינוך וכו', תהיה שלובת אמצעים של טכנולוגיות המידע. אמצעים אלה !כללו תחנות עבודה מתוחכמות לתכנון הנדסי (1א\ 6 .2 64), מחשבים ורובוטים לניהול הייצור (1א]6), ארכיונים ממוחשבים, מערכות מומחיות ואינטליגנציה מלאכותית ועוד, באשר טכנולוגית התקשורת והתיקשוב תאגד את כל אמצעי הטכנולוגיה, ליחידת מידע אינטגרטיבית אחת שאין לה גבולות ומגבלות. לפני שנים יכלו בעלי אמצעים להתגאות בכך שתוך 24 שעות תפרו לעצמם חליפה לפי מידה בהונג"קונג הרחוקה. היום הטכנולוגיה מאפשרת לייצר ולהעמיד לרשות הלקוח חליפה הונג-קונגית, תוך זמן אפסי, לפי מידה, בכל נקודה על הגלובוס, במחיר זול יותר ובאיכות גבוהה יותר. מול פני האפשרויות החדשות האלה צריכים להתמודד כל היצרנים והמשווקים החפצים בקיום ובהישרדות. כי מי היצרן שיוכל לעמוד מול מתחרה (יצרן) מתוחכם שיבטיח ללקוחו- תיו הפוטנציאליים שתוך 72 שעות הלקוח יוכל לקבל את אשר יחפוץ לבו? כבר היום קיימים האמצעים המאפשרים, בשיטה ממוחשבת אוטומטית, לבצע מדידות ספציפיות למזמין, להעביר את הנתונים לתכנון אוטומטי באמצעי 0 %.6 (של החליפה) על פי דרישת הלקוח, להעביר את הוראות הייצור לרובוטים המבצעים את הגזירה והתפירה ותוך שעות מתאפשרת אספקת המוצר בשלמותו למזמין. כבר טענתי קודם לכן שהמשאב המרכזי אותו אנו חסרים הוא המידע. אמנם נראה בעליל שכיום אנו משופעים באמצעים טכנולוגיים אך אנו לוקים בעולמנו בבירוקרטיה שמרנית חסרת פשרות, שטרם מצאה לה את פתרונה הממוחשב. מחקר שבוצע בתעשיית המחשבים ניסה לעקוב אחרי מהלכה של הזמנה, מרגע שנוצרה, עד לביצועה הסופי, היינו: אספקת המחשב ללקוח. למרות הממצאים גילו שלמרות שפרק הזמן שהובטח לאספקת המחשב מתיחס למספר חודשים, ניתן היה לספק את המחשב, אלמלא היתה קיימת הבירוקרטיה ואמצעיה הקונוונציונז ליים, תוך 20% מהזמן שנדרש בפועל. הבירוקרטיה מייצרת לנו הרי טפסים ושאלונים, בקרות ודיווחים של שגרה, שאינם ממוחשבים, שחשיבותם אינה מוטלת בספק. אך פגיעתם רעה ועלותם יקרה וקטלנית. המחקר מוכיח בעליל שהישר- דות הבירוקרטיה נשענת על היעדר המידע הנדרש ושכל תכליתה להבטיח את הביצוע (הייצור) על פי דרישות הלקוח, באיכות הנדרשת, בזמן שהובטח ובעלויות שיבטיחו את הרווח המצופה. המחקר הוכיח שהנתיב הקריטי הוא הנתיב הקשור בהולכת האינפורמציה. גם יצרני המחשבים צפויים בעתיד לאיומים שלא ידעו כמותם קודם לכן, עקב אי יכולתם לעמוד באספקה על פי לוחות זמנים קצרים, כאשר יצרנים זריזים שיציעו ציוד חליפי במועדי אספקה קצרים יזכו בבכורה. לאחרונה היינו עדים לסימני האיומים האלה, שקיבלו מימד מוחשי ומעשי בתחרות על שוק הדיסקטים המגנטיים, לדוגמה. במלחמת ההישרדות, זו שניסיתי לתארה בקצרה קודם לכן, טכנולוגית המידע תהיה הגורם המכריע ומי אם לא מנהלי מרכזי החישוב, המופקדים על אמצעי הניהול של הארגונים הפועלים במשק (בין אם הם ארגונים יצרניים או נותני שירות, בין אם גורמי ממשלה או מוסדות ציבור למיניהם) יהיו שרי הצבאות והאסטרטגים של הארגונים המשתתפים במערכה? מי אם לא מנהלי המיחשוב עשויים להבטיח את ההצלחה, או הכשלון? התקציבים המוקצים כיום לנושאי המיחשוב הולכים ותופחים. עלויות הייצור של מערכות המידע גדלות חרף ירידת מחירי הטבנולוגיה. תשומות גבוהות אלה עשויות להשפיע באופן מכריע גם על עלויות הייצור של המוצר או השירות. שאלת העלות מול התועלת הופכת להיות גורם חשוב נוסף בתחום אחריותו של מנהל מערבות המידע ומרכז החישובים בארגון. נוסף לאחריותו להימצאות המידע התומך בארגון. מרבית מרכזי החישוב נהנו עד היום מהיכולת לנהל את מערכות 2 "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן המידע ומרכזי החישוב מבלי ששאלת העלות היוותה גורם מכריע. האתגר היה לספק את המידע, ושאלת העלות איבדה משמעות, מצוקות העתים ועלויות הייצור של מערכות המידע מכתיבים שינוי בגישת ההנהלות לשאלת העלות. היקף ההוצאה על עיבוד נתונים מחייב שינוי הגישה בתחום זה. ישנם ארגונים כמו בנקים, חברות ביטוח, עסקי ברוקרים של נ.ע. וכו' שפעילותם מותנית באופן מוחלט במיחשוב. ארגונים אלה אינם יכולים שלא לבחון מדי פעם את העלויות מחד ואת יישומן של הטכנולוגיות החדישות לצורך מיצוי מירבי של שירותיהם והקטנת עלויותיהם, מאידך. שאלות מעיקות אלה נכונות גם ביחס לכל גוף עסקי או ציבורי אחר, שחייב לעמוד במבחן העסקי או הציבורי לעלויותיו, ליכולת ההתמודדות שלו מול אתגריו וליכולת ההישררות שלו, לא אחת ניתן להבחין במנהלי מרכזי חישוב השבויים בתוך קונספציות שאבד עליהן הכלח. אמנם מערכות המידע שבתחום אחריותם מתפקדות כראוי על פי אמות מידה וקריטריונים שנקבעו לפני 5 10 או אפילו חמש שנים, אך הם אינם עומדים במבחנים הכלכליים, המקצועיים ובצרכי המידע של היום, וזו רק שאלה של זמן ש"הגולם יקום על יוצרו". זה שנים שהתיאוריה הניהולית המודרנית גורסת שניהול נכון משמעו האצלת סמכויות ליחידות קו, תוך שמירת פונקציות התכנון וקביעת המדיניות ביחידת המטה. האצלת סמכויות ושמירה על מוטת שליטה ובקרה במטה, היא היא העשויה להבטיח את ההצלחה הניהולית והעסקית בדינמיקה הכלכלית של היום ומחר. שנים רבות קשה היה ליישם, מסיבות מקצועיות, טכנולוגיות ובלכליות, את שיטת הביזור בהקבלה מלאה לתיאוריה הניהולית הזו. אך המגבלות הוסרו בחמש השנים האחרונות עם ההתפתחות הדרמטית של המחשבים האישיים, רשתות התקשורת המקומיות, רשתות התקשורת המרחביות, התקשורת והתקשוב. שיטת הביזור בעיבוד הנתונים, ביזור אנרגיות החישוב ליחידות הקו, תוך הפיכת יחידת החישוב המרכזית ליחידת מטה מרכזית של הארגון, היא הדרך שתוביל אל ההצלחה, והצלחה משמעה העמדת המידע על אותה דרגה המקנה לארגון את היכולת לעמוד במשימו- תיו במעמד של מנצח ונשרד במלחמת העולם הכלכלית. הארגון הצבאי ממחיש נאמנה את רעיון הביזור. אחרון החיילים במערך הצבאי פועל ומופעל על פי מדיניות והוראות המטה הכללי. הרמטכ"ל ומטהו קובעים את המדיניות, מכתיבים אותה בררך הבהירה והברורה ביותר, בצורה של פקודות והוראות מטכ"ל, והכל פועלים בהתאם, כאשר האחריות להורדת ההוראות כלפי מטה מוטלת על דרגי הפיקוד השונים ועליהם גם מוטלת האחריות לוודא את הביצוע. התרחבות הצבא, משימותיו החדשות, מורכבות הכלים עליהם הוא מופקד, חייבו את אימוץ שיטת טכנולוגית הביזור. ממר"מ הפך ליחידת מטה מרכזית. אם תרצו, קצין מחשבים ראשי של צה"ל, אך הצרכים חייבו הקצאת משאבים וביזור היכולת המיחשובית לזרועות ובתוך הזרועות לחילות, והחילות האצילו את הביזור לאוגדות, חטיבות ויחידות משנה. הביזור עדיין בראשיתו ואין לדעת עד היכן יגיע בעתיד, וכל אלה במטרה אחת, להקנות לצבא את היכולת לנהל ולהתנהל כך שבעת מבחן, קרי מלחמה, תהיה הכרעה שתביא לנו את הנצחון. לא אחת נדמה שמנהלי מרכזי החישוב, אלה שהחדירו את המיחשוב והביאו מימד חדש לאפשרויות הניהול והשגת המטרות, עומדים כחומות בצורות נגד החידושים הטכנולוגיים שמגמתם להחדיר את מימד הביזור לארגון. מחוסר רגישות, הבנה או מעצורים נפשיים, מתגנב החשש ללב אותם מנהלים, שהביזור יכול לפגוע במרכזיותם במערך הממוחשב העתידי והם מתנגדים לו נמרצות תוך הטלת אימה ופחד על מנהלי הארגון, שהביזור יביא לפיזור ולסיכון הארגון כולו. והנה לפתע אלו שהיו החלוצים ההולכים לפני המחנה בהאצת ההתמחשבות. הופכים להיות למעצורי הקידמה וההתפתחות. מנהלי המיחשוב חייבים היום להיות להוגי הדעות, למפתחי התורה ומנחיליה. לקבל את כל האחריות לפונקציות המטה של המיחשוב. עליהם לאמץ את כל הטכנולוגיות החדישות המיישמות את רעיון ביזור הבינה, ליישם את ה"א.] והדאג/\\ ואת טכנולוגיות התקשו- רת והתקשוב. הליכה בדרך זו לא רק שתוריד את העלויות ותתן אתגרים ומעורבות חדשים ליחידות הקו, אלא ובעיקר, תביא להגשמה שלמה יותר של אמצעי המיחשוב ושיטותיו, כך שהארגון הנתמך על ידי מערכות המידע יוכל לעמוד באתגריו ובמשימותיו. מחשבי 6'], שמחירם היום 51000, שילדים בגן מסוגלים להפעילם, שוללים כל טענה של אי יכולת מקצועית או כלכלית לאמץ את הטכנולוגיה. המחשב האישי אינו רק טכנולוגיה, הוא תרבות חיים חדשה. זו תרבות שתוך חמש שנים לא תותיר איש מאתנו מחוץ לכתליה. זו העט החדשה, שאפשרויותיה ומשמעויותיה ביחס לארגון הן ררמטיות. מנהל ענ"א נבון ופתוח, חייב לעקוב אחר ההתפתחויות הטכנולו- גיות, להכירן היטב ולחבור אליהן תוך בחינת יישומן המעשי, על פי הצורך והענין בארגונו שלו. יתרה מזו, עליו להיות. היום יותר מתמיד, הכח הדוחף והמניע את תהליך קבלת ההחלטות של מנהליו, כך שתתקבל ההחלטה לאמץ את השיטות הטכנולוגיות החדישות, כדי לחסוך בעלויות ולתת לארגונו את היתרונות האסטרטגיים והטקטיים, להם הוא זקוק במלחמת ההישרדות. מלחמת ההישרדות היא מלחמה כלכלית של הכל בכל. יצר ההישר- דות דוחף את יצרני האלקטרוניקה והמחשבים לא לשקוט על השמרים והט מביאים לנו חידושים טכנולוגיים בקצב מדהים. חידושים טכנולוגיים מביאים מהפכה בדרך החשיבה ובאפשרויות הניהול, ולא נוכל לצפות בהן מהצד. בנק שלא נענה לאתגר הכרטיס הפלסטי, לצורך משיכת כסף מהקיר, כבר מזמן אינו קיים, לקוחותיו זנחו אותו זה מכבר והצטרפו לבנקים אחרים. "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן | 43 איני רוצה לעסוק בעתידנות או בנבואה, אך נראה שעם כל הקידמה הטכנולוגית שאומצה על ידי הבנקים, טרם נאמרה המילה האחרונה בתחום. תוך עשר שנים, בשנות ה-2000, הבנקים יהיו שונים לבלי הכר, שטח רצפת הסגיפים המרווחים של היום יקטן משנה לשנה, הדו"שיח עם פקידי הבנק יהיה נחלת העבר, כתלים מדברים בפינות רחוב יתנו שירות יעיל וטוב יותר מכל שירות שאנו מסוגלים לקבל היום בבנק, מכונות מתוחכמות שתוצבנה במקומות ציבוריים, או בבית, תוכלנה להציע לנו את כל שירותי הבנק להם אנו זקוקים. שירותים שיהיו זולים יותר, יעילים יותר ושליטתנו בהם תהיה גדולה יותר. השיטות יענו על צרכי המידע, הניהול והתרבות הכלכלית והחברתית של שנות ה20007. ומי שלא יחשוב כך ומי שלא יציע זאת, פשוט יהיה בחוץ, מחוץ למערכת הכלכלית/עסקית של תחום הבנקאות. תהליך דומה יתרחש בכל התחומים: בתעשיה, במסחר, בשיווק, בביטוח, בהוראה, במחקר המדעי, בבידור, ברפואה וכו'. היום יותר מתמיד, מי שמופקד על מערכות המידע, חייב לראות עצמו כמי שמופקד על המשאב הקריטי לארגונו, תחום המושפע מהשינויים הטכנולוגיים התכופים ומהווה מנוף עיקרי להשגת יעדי הארגון והישרדותו. מנהל ענ"א בארגון חייב להיות, ביוזמתו הוא, המוביל את החדשנות הטכנולוגית. הוא זה שמחויב לקצץ בהוצאות ענ"א על ידי התייעלות המערכות והטכנולוגיות והוא זה שצריך לתת למנהליו את הכלים והתחמושת שיאפשרו לארגון את הנצחון בקרב ובמלחמה הכלבלית. / אין זה מקרה שיותר ויותר אנו פוגשים בשנים האחרונות מנהלו ומומחי ענ"א שהוצבו בראשי ארגונים כלכליים, כסמנכ"לים או מנכ"לים ויש לשער שתופעה זו תתרחב בעתיד. יישום הטכנולוגיות החדישות, ביזור המיחשוב, חיזוק המטה ותפקידו, לא רק שיאפשרו לארגון עמידה במטלות, אלא עשויים לחזק עוד יותר את מעמדו ושליטתו של מנהל ענ"א במיחשוב ובארגון. תחזיותי להתפתחויות הטכנולוגיות בעשור הבא קשה להתנבא על הצפוי לנו בתחום טכנולוגית המידע והמחשבים בעתיד. במבט לאחור על פני 30 שנות טכנולוגיה בהם אני פעיל, דברים רבים שנראו בלתי אפשריים, קרו וקצב ההתפתחויות פשוט מדהים. ברור רק שהעשור הבא יהיה שייך לטכנולוגיות התקשורת והתקשוב, שחלק הארי של התוצר הגולמי העולמי יהיה בתחום הטכנולוגיה של המחשבים האישיים, שעוצמתם תגיע לעוצמות שישנו את מושגינו מהקצה אל הקצה ביחס לאפשרויות הגלומות בהם. הם ישנו לאין שיעור את תפוצת המחשבים המרכזיים ובעיקר אלה הנמנים על טכנולוגית המיני מחשבים, היינו טכנולוגית ה-6? תנגוס ללא רחם ותעשה לטכנולוגית המיני מחשבים את מה שהם עשו עם הופעתם, למחשבים המרכזיים. רעיון הביזור ישלוט בכל. טכנולוגית הביזור תהיה דומיננטית לא רק במשרד ובארגון המוסדי, זו תהיה השיטה הנפוצה בתחום ה-0 6, ]א 6, ורזאז6 ולוויניי התקשורת יהפכו את העולם בולו לבפר עוד יותר קטן. העשור הבא יצטרך להתמודר עם הצרכים של הסטרוקטורה הכלכלית העסקית החדשה בעולם. אנו על סף עשור דרמטי מבחינת השינויים הכלכליים העומדים להתרחש בו. השוק האירופי המשותף של שנת 1992, מדיניות הפרסטרויקה והגלסנוס במזרח אירופה, ארצות הברית מול יפן ולהיפך, כל אלה עשויים להביא לנו גם טכנולוגיות מהפכניות שישנו במובנים רבים את חיינו העסקיים, התרבותיים והטכנולוגיים. עשור כלכלי שירחיב את השימושים והיישומים של מאגרי מידע, דואר אלקטרוני, 501, ארכיונים ממוחשבים, מערכות מומחיות ואינטליגנציה מלאכותית. מעל לכל נראה לי ששנות ה907 תהיינה הטרקלין לשנות ה-2000, שתהיינה ראשיתה של תרבות חדשה. תרבות הידע תחליף את תרבות המידע, תרבות בה חיינו בארבעים השנים האחרונות. "מעשה חושב" אפריל 1990 אייר תש"ן מה על הממשלה לעשות בתחום המיחשוב וקידומו? הממשלה יכולה וצריכה להיות הסמן הימני של תעשיות האינפורמ- ציה בישראל. מימוש הפוטנציאל הטכנולוגי של טכנולוגית המירע בין בתלי הממשלה לא רק שיביא לשיפור רמת השירות לאזרח ולשיפור איכות הניהול ואיכות החיים במדינה, אלא ישמש גם מודל לחיקוי יצירתי למגזרי המשק השונים. הממשלה חייבת להשקיע הרבה יותר ביצירת התשתית הנדרשת להעמקה, הרחבה ושיפור היכולת הטכנולוגית של המשק על מגזריו השונים ליישם את טכנולוגית המידע, תקשורת ותקשוב, שהם אחד התנאים ההכרחיים ליכולת המשק להתמודד עם השינויים והדינמי- קה בכלכלה העולמית. האמור מתיחס בעיקר לתשתית רשתות התקשורת הלאומיות, למדיניות המיסוי על יבוא מחשבים, להקצאת משאבי מו"פ והון סיכון. הממשלה חייבת להקצות משאבים גדולים יותר לצרכי מחקר ופיתוח של מוצרי תוכנה וטכנולוגיה אחרים, על מנת לעודד יזמים לפתח את תעשית המירע ולמצות את הפוטנציאל הגלום בישראל בענף תעשייתי זה, ששיעור צמיחתו בעשור הבא יהיה מעבר לכל דמיון. כגורם מרכזי במשק וכלקוח חשוב וגדול של תעשית המידע והמחשבים, על הממשלה להיות גורם ממתן בתחרות הפרועה הקיימת כיום בענף, תחרות שתפגע ופוגעת באיכות המוצר, בשירות ובתמיכה המקצועית הניתנת על ידי הספק לאחר המכירה. על הממשלה לקבוע קריטריונים שצירם המרכזי הוא לאו דוקא המחיר, אלא סל השירותים הכולל הניתן על ידי הספק, כדי שניתן יהיה להפיק את מירב התועלת מההשקעה בחומרה ובתוכנה. הממשלה חייבת להיות, היום יותר מתמיד, כח מדרבן ומאיץ להתמחשבות התעשיה בישראל והתארגנותה לקראת אירופה 1992. יש לתחכם את תהליך קבלת ההחלטות במשק, יש לתחכם ולייעל את שיטות השליטה והבקרה על מערכות הייצור והלוגיסטיקה. חייבים להגביר את השימוש בטכנולוגיות ה-₪01 ולהגביר את השימוש ב-632 .1א64 וזזא61, כך שתעשיית ישראל ומוצריה יהיו ברי תחרות בשוקי העולם. ישראל עומדת היום לפני אחת ההזדמנויות ההיסטוריות שלה לפתח כאן תעשיות תוכנה ומידע, שתהפוכנה את המדינה לגורם תעשייתי מרכזי בתעשיה זו בעולם. העליה מרוסיה עתידה להכפיל את כמות מומחי המחשבים והתוכנה בישראל. יש לנו אוצרות טבע אין-סופיים בתחום הנ"ל, המוח היהודי והישראלי. יש לנו אנשים מוכשרים רבים עם שפע רעיונות טכנולוגיים של תוכנה, אך עדיין לא מיצינו את היכולת הזו, על ידי הפיכת הרעיונות לתעשיה ועסקים מצליחים בקנה מידה בינלאומי. על הממשלה לשתף פעולה במחשבה ובמעשה עם התעשיה על מנת להפוך את תעשיית האינפורמציה למנוף כלבלי ואתגר טכנולוגי שימנע בריחת מוחות וימשוך אליו צעירים יהודים משכילים מארצות העולם המערבי, שיבואו לקחת חלק ל היצירה וההקמה של הכלכלה והחברה המתחדשת בישראל. תעשיות המידע, התובנה, המחשבים, התקשורת והתקשוב הם אתגר טכנולוגי גדול וחשוב, על הממשלה לתת דעתה למוצוו הפוטנצואל הגלום במדינה בתחום זה. שנות ה-90 הן ההזדמנות החוזרת לבולנו. 00 '"ה-486 )ץ של נ.סי.ר הוא ככל הנראה המחשב האישי הטוב ביותר בענף. אבל אף אחד אינו יודע זאת".* ץצ א ,פחסזזגת 6 6 9 ,4 .1266 600 *לאחר שקראת - ציטוט זה כבר אינו תופס לגביך. | | 486 06. מערכת מחשב אישית המבצעת 5 מליון פקודות בשניה. הח << /7ט ₪ רהמההמרם 5 = ₪3 יא. מיטווך ובניו בע"מ תל-אביב 03-209511